אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן פט · יט

יח

מים אמצעיים נראה מדברי הראב״ד שאין ניטלים ע״ג קרקע אלא ע״ג כלי כאחרונים. והרב פר״ח כתב דמדברי הרשב"א מוכח דניטלין ע״ג קרקע והרב מהר״ר צבי בתשובה הנז׳ תמה עליו ואשתפיך חמימי וגם בזה העלים עין דמהר"של הבין בדברי הרשב״א כהרב פר״ח ע״ש וכבר הרב אליה רבה א״ח סימן קע״ג השיג על מהרש״ל שאין זו כונת הרש״בא. והאמת שלשון הרשב״א אין כונתו כדתרגמוהו הרב מהרש״ל והרב פר״ח וכמו שהוכיחו הרב אליה רבה והרב מהר״ר צבי מלשונו׳ הרשב״א בתורת הבית הארוך והקצר. ומהר״ר צבי הוכיח סברת הראב"ד אב״א גמרא אב״א סברא. וכבר כתבנו בעניותנו בספרי הקטן ברכי יוסף א״ח סימן קע״ג שהוכחות מהר״ר צבי בריאות וטובות ע״ש:

ואולם בעבור כבוד הגאון מהרש״ל והרב פר״ח אריוותא דאוריתא אמרתי להליץ קצת בעדם הגם כי מה שהבינו בדברי הרשב״א כשגגה שיוצא מלפני השליטים. מ״מ נראה דסתמות כל המחברים מוכח דלא כהרא״בד. ואשר הכריע הדבר הרב מהר״ר צבי מהגמרא דאמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא משו מיא בתראי על ארעא משום זוהמא א"ל מר משום דשריא רוח רעה עלייהו ומסתמא אביי חזי ליה נמי מים אמצעיים ואי ס״ד דמים אמצעיים נטלין אף ע״ג קרקע היכי סליק אדעתיה למימר משום זוהמא הא במים אמצעיים נמי איכא זוהמא ואפ״ה נטלין ע״ג קרקע אלא ודאי דבאמת מים אמצעיים נמי אין נטלין על גבי קרקע והא דנקיט אביי מיא בתראי משום דשכיחי טפי מאמצעיים ואף דא״ל רבה טעמא משום רוח רעה עדיין הדין במקומו עומד ובאמצעיים נמי איכא רוח רעה השורה על מקומות מזוהמות. ואב"א סברא מדפירשו ז״ל בסתרי תורה תיבת חובה הנאמרת במים אחרונים על רוח רעה השורה עליהם ואשכחן פ' כל הבשר שם דאמר רב נחמן על מים אמצעיים שבין תבשיל לגבינה חובה אף היא מתפרשת כעין חובה הנאמרת באחרונים שהיא מורה על רוח רעה השורה עליה׳ עכ״ל הרב מהר״ר צבי בתשובה הנזכר:

אמרי לך מהרש״ל והפר"ח דאין הוכחה מהש״ס כי מקמי הכי מייתי הש״ס בריתא דקתני ראשוני' נוטלין בין בכלי בין ע״ג קרקע אחרונים אין נוטלים אלא בכלי וכו'. והשתא אפשר לומר דהמנהג פשוט הוא ליטול קמאי מציעיא בתראי על גבי כלי כאשר נהיגי גם בזמנינו ואביי סבר דהא דלא משו מיא בתראי על ארעא כלומר דקתני בבריתא דאחרוני׳ אין נטלין ע״ג קרקע סבר דה״ט משום זוהמא וא״ל רבה משום רוח רעה. וא״כ אין הכי נמי דלמאי דסבר אביי מעיקרא גם מים אמצעיים אין ניטלין על גבי קרקע אבל למאי דאמר רבה משום רוח רעה בכונה מכונת התנא נקט מים אחרונים דוקא דבמים אמצעיים ליכא רוח רעה. ומ״ש מהר"ץ דרוח רעה שורה על מקומות מזוהמות. איברא דהכי אמרו בהגדה אמנם הן המקומות דיש בהם זוהמא בקבע או היה בהם בקבע אבל ליטול השתא מים אמצעיים ע״ג קרקע ואח"ך לכבדם אינו מקום מזוהם וליכא רוח רעה וכדעת מהרש״ל והפר״ח. ואביי תמיד עינו רא״ה בשל אחרים ובשלו דכלהו קמאי מציעאי ובתראי נוטלין ע״ג כלי כדנהיגי השתא נמי ואין ראיה מאביי:

ומאי דאסברא ניהלן מסתרי תורה יש לדחות דהא דאתמר חובה באמצעיים אינו שם העצם רק לחלק יצאת מהנהו דהוו רשות היינו על דרך מאי דקרי נמי בבריתא למים ראשונים חובה. ופוק חזי ברעיא מהימנא פ׳ פנחס דף רמ״ו דמוכח דקרי למיא דבין תבשיל ולגבינה אמצעיים רשות. ולפי האמת כפי סתרי תורה לא דמו כלל מציעאי לבתראי וגבה טורא בינייהו כנודע לחכמי המדע זה כתבתי בעניותי להליץ טוב על הגאונים מהרש״ל ופרי חדש:

ולענין דינא הגם דמסתמות כל המחברים בדפוס וכ״י משמע דדוקא באחרונים הוא דקפדינן ע״ג כלי ולא באמצעיים וכדעת מהרש״ל והפר״ח. מ״מ מאחר דהרא״בד והרשב״א סברי דגם באמצעיים יש ליטול ע״ג כלי כדמוכח בהדיא מדבריהם וכן מוכח מדברי מרן בש״ע א״ח סימן קע״ג הכי נקיטינן דלא שבקינן מאי דפשיטא לן בהרא״בד והרש״בא משום משמעות קצת מסתמות דשאר מחברים. ומה גם דהוי להחמיר וליכנס בסוג ספק סכנה דרוח רעה לדעת האחרונים:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה