אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן פט · יח

יז

לעיל. צריך לרחצם וכו׳. הראב״ד בהלכות נט״י הובאו בס' תמים דעים סי' ס״ז כתב דמים אמצעיים דשאר משקין אין כשרים למים אמצעיים מפני שהם שמנים וצחים ואינם מנקין השומן והמאכל. והביאו בס׳ ארחות חיים בסוף ה' נט״י דף ג׳ ע"א. ומהרש״ל בים של שלמה פ׳ כל הבשר חלק עליו דשאר משקין כשרים למים אחרונים שמעבירין הזוהמא וכ״ש שמעבירין השומן והמאכל וכ״כ הרב פרי חדש ס"ק יו"ד. והגאון מהר״ר צבי אשכנזי בתשובה סי׳ נ״ה דרך קשתו והטיח דברים על הרב פר״ח. ואיני יודע למה העלים עין שדברי הרב פר״ח הן הן דברי מהרש״ל וכמו שכתוב בפרי חדש. ומדברי הרשב״א בתורת הבית הקצר דף נ"ט ע״ב סוף בית ששי שכתב שדין מים אמצעיים כדין מים אחרונים לכל דבר ויתרים עליהם שצריכים נגוב הראשונים. מוכח דשאר משקין כשרים לאמצעיים. וכבר תמה הרב מנחת יעקב כלל ע״ו ס״ק ט"ז על מור״ם בתורת חטאת שכתב ע״ד הראב״ד וכ״כ הרשב"א דהרי מהרשב״א מוכח איפכא. ולא עוד אלא שכתב כן משם מרן בב״י וליתיה בב"י ע"ש:

וחזה הוית להרב אליה רבה א״ח סוף סי׳ קע״ג כתב דאין ראיה מהרשב״א דאזיל לטעמיה דגם לראשונים כל מיני משקין כמ״ש סי' ק״ס וס״ל דאין להחמיר באמצעיים יותר מראשונים ואחרונים והשתא ניחא שכתב בת״ח על דברי הראב״ד וכ״כ הרשב״א עכ״ל ולפום ריהטא לא ראיתי בב״י בסי' ק״ס שכתב משם הרשב״א אלא דיין כשר לנט"י ואין מזה ראיה דהגם דיין כשר שאר משקין אינן כשרים והרי הראב״ד בה' נט״י הכשיר היין לנט״י ופסל שאר משקין כמבואר בספר תמים דעים סימן ס״ו, וא״כ אפשר דמודה הרשב״א דשאר משקין פסולים לראשונים. וא״כ באומרו דהאמצעיים דינן כאחרונים לכל דבר ודאי דמכשיר אמצעיים בשאר משקין. ובלאו הכי לא יתישבו דברי מור״ם בת״ח שכתב וכ״כ הרשב״א כמבואר וכן רמזתי בעניותי בברכי יוסף א״ח סימן קע״ג דלא שמיע לי:

ואחזה אנכי להרב כרתי ופלתי שהביא ראיה לדעת הראב״ד מדברי התוספו׳ בד״ח עוף דכתבו לשיטת ר״ת דא״צ להמתין מסעודה לסעודה היינו בלי קנוח ונטילה וכו׳ וקשה בשלמא הא ל״ק דהא בסעודה שניה הוצרך ליטול ידיו בלא״ה לאכילה דזהו באמת דלא נטל ידיו ולכך לא אכל עד סעודה אחרת ובאמת אז נטל ידיו אבל קשה הא בסעודה ראשונה בעת בהמ"ז היה הוצרך ליטול מים אחרונים וא״כ כבר הי״ל נטילה ודוחק לומר דסעודה דאיירי היינו פת בכסנין וכדומה דא״צ נטילה דאין זו קרוי סעודה ואי קבע עליה צריך לברך ואף מים אחרונים צריך וע״כ צ״ל דהיו רגילים ליטול במים משקין וכדומה להעביר מלח סדומי' וזה אינו מועיל למים אמצעיים בין בשר לגבינה להעביר שמנונית ודברי הראב״ד מוכרח ואפשר דמזה יליף הראב״ד עד כאן דבריו ככתבו וכלשונו:

ושותיה דמר לא גמירנא דהרי התוספו׳ שם כתבו בשיטת ר״ת ומר עוקבא דלא אכיל עד סעודת׳ אחריתי היינו בלא נטילה ובלא קנוח אי נמי מחמיר וכו׳ וכ״כ הרי״טבא בחידושיו וז״ל פירש רבינו יעקב דכולא מיירי בלא קנוח ובלא נט״י אבל אם קנח ונטל ידיו אעפ״י שאכל בשר מותר לאכול גבינה ולא הוזכר שהיה מסעודה לסעודה אלא למי שלא קנח ועובדא דמר עוקבא לפי שלא היה יכול לקנח פיו וכו׳ עכ״ל והדבר מבואר דשיטת ר״ת דבעי קנוח ונטילה אם סמוך לאכילת בשר רוצה לאכול גבינה אבל אם שהה בינתים מסעודה אחת עד זמן סעודה אחרת לא בעו קנוח ונטילה דכשעבר זמן זה נימוק הבשר וא״צ קנוח ונטילה והיינו דמר עוקבא לחד שינוי' וכן מתבא' מדברי הרז״ה בספר המאור דסבר כשיטת ר״ת ומדברי הרא״ה בספר בדק הבית כאשר יראה הרואה. אמור מעתה מאי קאמר ל״ק דהא בסעודה שניה הוצרך ליטול לצורך אכילה ותיובתא ופירוקא לא חזינא דקושיא ליכא דבסעודתא אחריתי וגברא שהי מסעודה ראשונה לזמן סעודה שניה על כן לא עמד טעמו וני״מוקי עמו ולא בעי נטילה וקנוח כמבואר בדברי הגדולים הנז׳ דקיימי בשיטת ר״ת. ופירוקא ליכא דלדידיה אכתי חסריה קנוח. וממילא אזדא לה ראיתו דהא נטיל מים אחרונים וכבר הי״ל נטילה דאכתי בצר ליה קנוח. וגם מאי דעביד אוקמתא דהיו נוטלים במשקין לא נהירא. ומ״ש דמזה יליף הראב"ד אינו מחוור דנראה דהרא״בד סבר כשיט׳ הרי״ף והרמב״ם ממאי דלא השיג על הרמב״ם. ואין להאריך:

ולענין הלכה כבר כתב הרב ש״ך על דברי מהרש"ל דאין כדאי במ"ש לדחו' דברי הראב"ד ובפרט להקל בדבר שאין בו טורח כלל עכ״ד. ומיהו נראה דאם יהיה שעת הדחק כגון שהוא בדרך ועתה אין לו מים לפי שעה כדאי הם הרשב״א ומהרש״ל והפר״ח לסמוך עליהם בשע׳ הדחק ויטול בשאר משקין ונקה לו ינקה כל מה שיוכל מהשמנונית והמאכל ומה גם דמרן צש״ע א"ח סי׳ קע״ג סתם וכתב כל הדברי׳ הנוהגים באחרוני׳ נוהגים באמצעיי׳ בין להקל בין להחמיר ובסימן קפ״א פסק דמים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים ונראה ברור דפסק כהרשב"א ודלא כהרא״בד. ומור״ם שם הגיה שם ויש שאמרו שאמצעיי' צריכים מים דוקא אבל דעת מרן דיכולים ליטול אמצעיים במשקין כאחרונים. וכ״כ הרב כנה״ג הג״ט אות י״ט דמהני שאר משקין משם הרב דמשק אליעזר ויש להרגיש שלא הזכיר דעת הרא״בד ומהרש״ל והש״ך מכד״אל ומכד״אל. וראיתי להרב שפתי דעת ס״ק י״ג שכתב שהרב כנה"ג חלק על הש״ך בזה וכעת לא ראיתי להרב כנה״ג שהזכיר הש״ך בזה כי אם מ״ש באות י״ט הנז׳ להכשיר משם דמשק אליעזר לך נא ראה:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה