ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן פט · יז
וכן בכל דבר שירצה חוץ מקמחא ותמרי וכו׳. ריא״ז הובא בשלטי הגבורים כתב משם רבינו ישעיה דאף שאר פירות כתמרים. ובאמת שמהש״ס משמע להפך דאם כדבריו במקום תמרי הול"ל פירי ואמאי פירט תמרי אלא משמע דפירי אהנו בר מתמרי. ושוב ראיתי שכן הקשה עליו הרב דינא דחיי לאוין קמ״א דף קל״א ע״ב. ובכנסת הגדולה כתבה הרב בלשון אחר דסוגית הגמרא קפסיק ותני דבכל מילי הוי קנוח לבד מתמרי וכו' ובסגנון זה יש לדחות דאין למדין מן הכללות. וכן הרא״ה בבדק הבית דף פ״ג ע״ב כתב ובכל מילי הוי קנוח בר מתמרי וירקא וסלקא (נראה דצ״ל קמחא) ודכוותייהו עכ״ל. הרי שהרא״ה כתב ודכוותייהו דודאי אי ידעינן מילתא דלא מקנח שפיר לא מקנחינן בה דהגם דלא נזכר בש״ס אינהו ודכוותייהו קאמר ואין למדין מהכללות. אמנם מאי דקשה על הרב רבינו ישעיה היינו דנקט תמרי והול״ל פירי וכמ"ש בדינא דחוי. ונראה דגם בכנה״ג זה כונתו וקיצר. ומה גם שכבר פירש שיחותיו בדינא דחיי.
וחזיתיה להרב שם בכנה״ג בתחילת הלשון שכתב וז״ל כתוב בשה״ג בשם ריא“ז שכתב בשם זקנו הרב דאף שאר הפירות כתמרים וכתוב בס' שארית יהודה ואין שאר הפוסקים מורים כן ע״כ וכ״כ הרמב״ם וכו' בפת או בפירות עכ״ל וס' שארית יהודה אין עמדי. אבל אני רואה דהא שכתב בשם שארית יהודה הם דברי ריא״ז עצמו והביאו שם בשה״ג וז״ל ומז״ה אומר אף שאר הפירות כתמרים ואין שאר הפסקנים מורים כן עכ״ל. וגם בדינא דחיי השמיט סוף הלשון. ונראה דמה שלא הקשה ריא״ז על מז״ה מהש״ס כקושיין משום דאיכא למימר דמשום דבבבל שכיחי טובא תמרי ורגילי בהו תדיר להכי נקט תמרי דלדידהו הן הן עיקר הפירות וה״ה בשאר פירי והוה פשיטא לש״ס דאין לחלק בין תמרי לפירי אחריני משו"ה נקט פרי הרגיל ומצוי מאד וזה יהיה דעת מז״ה אמטו להכין לא אתי עלה אלא מצד דשאר פוסקים אינן מורין כן: