אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן א · ג

ב

ועבדים וכו'. פי' שאינם משוחררים אלא שמלו וטבלו לשם עבדות וכ״כ הרשב״ץ בריש ס׳ יבין שמועה. והטור כתב ועבדים משוחררים וכתב עלה מרן בבית יוסף ומ״ש ועבדים משוחררים פשוט הוא דעבד משוחרר הרי הוא כישראל לכל דבריו אלא דקשיא לי מאי איריא משוחרר אפילו אינו משוחרר נמי דכיון שמל וטבל לשם עבדות חייב בכל המצוות שהאשה חייבת וכו' ע״ש והרב דרישה כתב דה״ל להקשות למרן קושיא יותר גדולה דלא לכתוב עבדים כלל דמנשים נשמע ותירץ דסבר הטור דעבד שאינו משוחרר אף דמל וטבל אין להאמינו על השחיטה דבעל כרחו נימול והראיה ממ״ש הטור סי' קכ״ד למנעו ביין ואף שהתיר בשם אביו הרא״ש שם היינו דיעבד עכ"ל ומ״ש דה״ל למרן להקשות וכו' לק״מ חדא דזימנין מתניתין ומתניתא שמעתא ואגדתא ופוסקי הלכתא בכל דוכתא בחדא מחתא תנו נשים ועבדים. ותו דהטור יראה דנקט משוחררים לאפוקי אינם משוחררים ומוכרח לכתוב דין עבדים לאפוקי הנך שאינם משוחררים אלא דהא קשיתי' למרן אמאי מעיט לשאינם משוחררים:

ומאי דתריץ יתיב ק״ק דהל״ל לטור דשאינה משוחררים שחיטתן כשרה בדיעבד מיהא. ומה שהקשה עליו הרב ב״ח בקונטריס אחרון. דכפי דבריו הו״ל לטור לחלק באינו משוחרר בין מל וטבל מדעתו לעל כרחו לק״מ דהרב דרישה אזיל לטעמיה שכתב סימן קכ"ד דכונת הטור באומרו עבד שאינו מתגייר מדעתו היינו דאלמלא שמכרוהו לישראל לא נתן אל לבי להתגייר ולפיכך אף אחר שמכרוהו לישראל שם עכו״ם שגור בפיו עיין שם ובפרישה סי׳ רס״ז סעיף טוב ובש״ך סי׳ קכ״ד ס״ק ו׳:

אשובה אראה דאפשר לישב קצת דברי הרב דריש׳ במ״ש דהו"ל למרן להקשות וכו' דהרב לא ק״ל אמאן דתני נשים ועבדים דהכי ארחא דמילת׳ וכמ"ש הרב גופיה בסמוך דהרמב״ם וסמ״ג והרא״ש כתבו נשים ועבדים ואהא לא קשיא ליה אמנם הרב הבין דמרן מעולם לא סבר דהטור חולק בדין ולא מכשיר עבדים לכתחילה דודאי ליכא ספיקא דכשרים מדין נשים אלא דק״ל למרן על הטור שכתב משוחררים שלא בדקדוק וכפ״ז גם הטור סבר דשאינם משוחררים כנשים והיינו דהקשה הרב על מרן דה״ל להקשות דלא לכתוב עברים כלל דמדין נשים נפקא כלומר כי השתא דלדינא סבר הטור דעבדים כנשים וא"כ לא ליתני עבדים משוחררים כלל דשאינם משוחררים מדין נשים נשמע כי השתא ומשוחררים פשיטא דישראל גמור הם. וכן נראה שהבין הרב מהרש״ך ח״ב סי' קע"ה שכתב דבמה נסתפק השואל אי עבד שאינו משוחרר כשר לשחוט דכ״ע מודו דכשר. ותמה עליו הרב כנ"הג הגהת ב״י אות ז' דאיך כתב דלא מצינו שם מורה לפסול שחיטת העבדים והרי הטור דסבר דאינו משוחרר אינו יכול לשמוט וכו' ע״ש ואין כאן תימה דהרי מהרש"ך שם הביא דברי הטור ודברי מרן והדבר ברור דהבין מהרש״כ דלא יעלה על לב לומר דכונת הטור למעט אינם משוחררים הפך כל הפוסקים וגם מרן לא עלתה על דעתו שהטור חולק בדין אלא דלישניה אתקליא לן ולא ידעינן משוחררים דכתב למאי כתביה אבל לא אסתפק לן דהטור מעיט לשאינם משוחררים:

והרב ט״ז כתב וז״ל בטור כתב ועבדים משוחררים ותמה בית יוסף הא משוחרר הוא כישראל ולי נראה דאף שהוא משוחרר אינו כישראל גמור מצד הסברא שכן מצינו במדרש ילקוט פ׳ אחרי בתוככם לרבות נשים ועבדים משוחררים הרי לפניך דעבד משוחרר צריך רבויא כמו אשה א"כ אף במשנה דחשיב כאן נשים ועבדים י״ל דבמשוחרר מיירי וילמדו סתום ממפורש במקום אחר עכ״ל ויש לי להעיר על הרב ז״ל דלפי שיטתו אדמהדר לאוכוחי מהא דהילקוט הו״ל לאתויי מכמה בריתות דתורת כהנים דבריש פ' ויקרא אמרינן אדם לרבות הגרים ועוד שם פ׳ ויקרא נפש כי תחטא לרבות את הגרים ואת העבדים. ופ׳ צו עולת גרים נשים ועבדים וכו׳ וכן בש״ס בזבחים דף ק"ג ועוד בת"כ פ' צו פ' חלב לרבות הגרים והמשוחררים ושם פ' תנופה לרבות הגרים העבדים המשוחררים ובריש תזריע מנין לרבות הגיורות והשפחה בין משוחררת בין שאינה משוחררת ופ' זבים לרבות את הגרים ואת העבדים ופ' אחרי גר זה הגר לרבות נשי הגרים וכו׳ ושם פ' אחרי פ' ו' אות א' וריש פ' יו״ד וריש פרשה ט׳ וריש פ׳ י״א ופ' י״ג ופ' קדושים ריש פרשה זו״ד ופ׳ אמור ריש פרשה ז׳ וריש פרשה י״א ופרש׳ י״ז ופרשה ג' ובספרי נשא עמוד א׳ והאנשים והנשים והגרים במשמע ושם עמוד י״וד אף המשוחררת ואשת הגר ועמ״ש בש״ות אמונת שמואל סי׳ ז' ומשנה למלך הל׳ סוטה ובספרי עמוד ז"ך ברכה לגרים מנין ולעבדים ולנשים מנין ופ׳ שלח עמוד ס' ופ' חקת ריש עמוד פ״ג ועיין בירושלמי פי״ב דיבמות ופ״ב דסוטה. וכהנה רבות וכבר השיב על הרב ט״ז הרב ש״ך בנקודות הכסף ע״ש שיש לדקדק קצת בדבריו ועמ״ש בעניותנו בא״ח סי' תר״ם. ועמ״ש הרב מהר״א ברודא בספר אשל אברהם במה שפירש נשי עבדים ולא נהירא ועיין בס׳ לקח טוב למהר״ם נאג"ארה ובס' זית רענן בבריתות הנז' ואין להאריך עתה בענין זה:

והרב שפתי כהן כתב דהטור פירש דעבדים דתנן היינו משוחררין דאל״כ אף שמל וטבל אינן להאמינו וכו׳ אבל אם מכירין אותו הרי הוא בכלל רוב מצויין אצל שמיטה וכו׳ ע״ש וק״ק דאמאי לא פי׳ הטור עבדים דתנן עבדים שאינם משוחררים ואיירי במכירין אותם דאם אינם מכירן פשיטא דאין להאמינם. ותו ק״ק לפי דבריו דאיך אפשר לפרש עבדים דמשנתנו עבדים משוחררין דאי הכי למאי תנייה אי משום שריותא דידהו דעבדים משוחררים פשיטא דהם ישראל גמורים ואי תני תנא עבדים דהיינו משוחררים לדיוקא דאינם משוחררים אינם נאמנים זה אין לו שחר דאיך השמיענו כזאת בשנותו עבדים סתמא. ותו דכל היכא דתני עבדים סתמא הוי שאינם משוחררים כמ״ש הוא ז״ל גופיה בס׳ נקודות הכסף וסייעיה הרב פר״ח מתלמוד ערוך ריש חגיגה. וכזאת יש להעיר על מ״ש הרב לחם משנה פירוש המשניות בריש מסכת ערכין בישוב דברי הטור הנז׳ עיין בדבריו:

וכזאת וכזאת אבא אעי״ר על מ״ש הרב כנ״הג דמהרש"ך ודעמיה הוכיחו דעבדים שוחטים לכתחילה ממ״ש פ' כל הפסולין משום דבעי למתני טמא תנא דיעבד משמע דעבדים לכתחילה והא ניחא אבל מה שהקשה הרב בית חדש על הטור מהא ל"ק דהטור יתרץ דההיא בעברים משוחררים עכ״ד והרי הוא כמבוא״ר ממאי דכתבינן בעניותין דליכא לאוקמה משנתנו בעבדים משוחררים ולפי דעת הרב כנ״הג הו"ל לתמוה נמי על תמיתה מהרש״ך שם על מרן דאמאי לא הקשה על הטור מסוגית פ׳ כל הפסולין והו״ל לתמוה להכנ״הג לפי דרכו לומר דאין זו תמיהא דטעם מרן דלא הקשה על הטור מההיא די״ל דאיירי משוחררין:

ועתה אמת אגיד דחזרתי לעיין ענין זה והן כל יקר ראתה עיני בספרים חדשים שבאו לידינו וראיתי שכיונתי בקצת דברים לדעתם הרחבה והי״ל לשאת ולתת בדבריהם הנחמדים ואזדא מני מילתא לבד זה אומר שראיתי להרב מקום שמואל בחידושיו לי״ד שהסכים דדעת הטור להכשיר עבדים שאינם משוחרים ורמי דברי מרן בבית יוסף אהדדי מאי דכתב הכא ממ״ש בא״ח סי' תרפ״ט דמ״ש הטור עבדים בעבדים משוחררים איירי דאלו עבדים שמלו וטבלו מדין נשים שהזכיר אח״כ הוא נלמד וכ״כ שם בש״ע ועבדים משוחררים וא״כ גם כאן כונת הטור הכי דמ״ש בזבחים עבדים היינו משוחררים דאלו אינן משוחררים מדין נשים נלמד ומבואר לפי זה דעת הטור דסתם עבדים שוחטים לכתחילה עכ״ד ולא ידעתי אין נחה דעתו בזה והלא כמה משניות ובריתות תני תנא נשים ועבדים והיינו שאינו משוחררים:

ומאי דהקשה על מרן ממ״ש בא״ח סימן תרפ״ט כן הקשה בס׳ אליה רבה ועוד הקשה במ״ש מרן בא״ח דהכי ארחייהו דש״ס ופוסקים למנקט נשים ועבדים. ולי הצעיר לא קשיא מידי ודעת שפתי מרן ברור מללו דהטור בא״ח סי׳ תרפ"ט כתב כהנים לויים וישראל עבדים וכו׳ ונשים נמי חייבות וכו׳ ועל זה כתב מרן דהאי עבדים דכתב הטור ברישא משוחררים נינהו דאלו מלו וטבלו לשם עבדות מדין נשים שהזכיר אח״כ הוא נלמד כלומר דאי אינם משוחררים חיובא דידהו מדין נשום והו״ל לטור לומד ונשים עבדים נמי חייבים ולא לאקדומי ולמימר עבדים בהדי כהנים לויים וכו' כיון דאבוהון נשים ומינייהו ילפי ואי הוה הטור קאמר ונשים ועבדים הוה אתנח לן דהכי ארחייהו דתנאי ואמוראי ורבנן סבוראי למנקט נשים ועבדים דעבדים מנשים ילפי ובתרייהו גרירי וכל היכא דתני נשים ועבדים הם עבדים שאינם משוחררים אבל השתא דהטור פתח בעבדים ויתן אותם ראשים עם הכהנים הלויים וישראל במעמדם כוונתו משוחררים ולא אצטריך הטור למנקט נמי אינם משוחררים דמנשים נלמד כלומר דכשם דאין להקשות אמאי תני עבדים כן אין להקשות אמאי לא תני עבדי׳ דכיון דשני נשים מינה לעבדים דהוו כוותייהו ובכל מקום ילפי מינייהו. אמנם גבי שחיטה דנקט הטור נשים ועבדים משוחררין קשיא ליה למרן דלא הול״ל משוחררין אלא נשים ועבדים ותו לא כי אורחיה והשתא דקאמר משוחררין משמע דאתי למעוטי אינם משוחררין. ובהאי לישנא דנקט הטור הכא נשים ועבדים משוחררים אין מקום לומר אינם משוחררים מדין נשים נלמד דא״כ לשתוק מלומר משוחררים ולימא נשים ועבדים סתם וזה פשוט:

אמור מעתה דמ״ש הרב מקום שמואל בכונת הטור הכא ומ״ש דעבדים במשנתנו היינו משוחררים דאלו הכוונה אינם משוחררים מדין נשים נלמד דבריו אינם מחוורין כמבואר מתוך מאי דכתיבנא בעניותין גם מ״ש דמרן בש"ע א״ח סי' תרפ״ט כתב עבדים משוחררים איברא דכן כתב מרן שם אבל נראה דדעת מרן שם למעט אינם משוחררים וכמ״ש הרב לח״מ לדעת הרמ׳ שם והרדב״ז בלשונות הרמב״ם סי׳ מ״ד וקכ"ד:

וכבר כתב שם מרן בב״י דלדברי המפרשים דעל ידי אשה נעשה הנס אין ללמוד מנשים לעבדים וכתב עוד דטעם רש״י דסבר דנשים מוציאות לאנשים היינו משום דע״י אשה נעשה נס וכן דעת הרמב״ם ובש"ע סתם כלשון הרמב״ם ואף דאח״כ כתב יש אומרים דאינם מוציאות ידוע שדעתו כסברא שכתבה בסתם. ובשגם דבהא דתלי מרן דין מוציאות בפירוש שאף הן יש לפקפק גם מקום ללו״ן מ״מ אנן בדידן לברר דעתו דעת עליון בש״ע איירינן ולמדנו מדבריו בב״י ולפי דעתו הא חזינן דסתם בש״ע דמוציאות וכתב עבדים משוחררין ומוכח לפי האמור דכוונתו לאפוקי שאינן משוחררין:

והרב מגן אברהם כתב שם ועבדים משמע אפילו אינן משוחררין ונראה דט״ס נפל בדבריו וצ״ל בב״י משמע אפי' וכו' וכבר נודע שיש כמה ט״ס בס׳ הנז׳. ולי ההדיוט הדבר ברור כדכתיבנא דדעת מרן שם בש״ע למעט שאינם משוחררין דהוא נקט נשים גרים ועבדים משוחררין ואחד הרואה דהקדים נשים ופירש משוחררין צדיק יבחן דהעיקר כדעת מרן כמ״ש. ואיברא דבההיא דסי' תרפ״ט יש להאריך הרבה בדברי האחרונים ועמ״ש בס׳ דינא דחיי בהל' מגילה. הגם הלום למהר״ם יצחקי בס' אור יקרות הנדפס מחדש בחידושי הש״ס דף מ׳ ע״ג שפירש דברי מרן הב״י כמש״ל וקרוב לזה כתב הרב בית דוד א״ח סי' תפ״ד ועמ״ש מהר״ח אלפאנדארי בהגהות ס׳ בני חיי. ועמ״ש מהר״ש בן הרשב״ץ בתשובה סי' תנ״ב וסי' תנ״ג. ועמ״ש מהר״ר יונתן בפלתי בסי' זה בההיא דמגילה ויש להשיב על דבריו כאשר יראה המעיין. וגם היה לי משא ומתן בדברי הרב אליה רבה במ״ש בכל זה ונדפס בסוף ס׳ אליה רבה א״ח וחליף שעתא. ומ״ה בס׳ מקום שמואל מתוספות פסחים נעלם ממנו מ״ש מהרש״ל בים של שלמה ע״ש ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה