אור ברסלב
ברית יעקב חלק א יורה דעה › סימן סח

ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ

יורה דעה · סימן סח

סימן סז

הרמב"ם (בפי"א מה' בכורים ה' ז') כתב נתן לכהן כלי שאינו שוה בשוק חמשה סלעים וקבלו הכהן בחמשה סלעים הרי בנו פדוי. ותמה הר"ן עליו דהא בקידושין (דף ח') עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני טלית זה בחמשה סלעים לפדיון בני בנו פדוי כו' לעולם דלא שוי וכגון דקביל עליה כהן וכגון הא דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן ואמר לי' לדידי חזי לי חמש סלעים. אמר רב אשי לא אמרן כגון רב כהנא דגברא רבא הוא ומבעי ליה סודרא ארישא אבל כולי עלמא לא. וכתב הר"ן ה"ה למי שדרכו להתייקר באיזה חפץ שנותן לפעמים דמים הללו. דאלת"ה עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני אמאי בנו פדוי. א"כ בעינן דוקא מי שדרכו להתייקר עד כדי דמים הללו. דבלא"ה לא מצי אמר דלדידי שוויא חמש סלעים. ומדוע השמיט הרמב"ם הא דרב אשי ולא חילק כלל. וכתב הכ"מ שסובר רבינו שכל שהוא שוה חמש סלעים לשום אדם אעפ"י שלכהן אינו שוה כ"כ אפ"ה יכול לקבל בחמשה סלעים. אבל אם לשום אדם בעולם אינו שוה חמש סלעים לאו כל כמיני' לומר לדידי שוה חמש סלעים. וזה שאמר רבינו כלי שאינו שוה בשוק חמשה סלעים הוא בשוק אינו שוה כ"כ אבל לקצת בני אדם שוה חמשה סלעים וקבלו הכהן בחמש סלעים בנו פדוי ודחק עצמו שהרמב"ם יפרש הכי הא דרב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבא ומבעי לי' סודרי ארישא היינו דלרב כהנא דכוותי' שוה לפעמים חמש סלעים אבל כ"ע לא מלתא דלכ"ע לא שוה חמש סלעים כיון דלשום אדם אינו שוה חמש סלעים לאו כל כמיני'. וגם בב"י כתב כן ביו"ד (בסי' ש"ה) וקבעו בש"ע (סי' ש"ה סעי' ה') ועי' בב"ח ובט"ז (ס"ק ה') ובש"ך שהשיגו עליו ונדחקו ג"כ בזה:

ולענ"ד כדעת הכ"מ וב"י רק הרמב"ם מפרש הסוגיא בע"א דקשה להרמב"ם מה שהקשו התוס' ד"ה רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן. הכא משמע דרב כהנא הי' כהן ובפסחים (דף מ"ט) משמע דלא הי' כהן דקאמר אי לא דנסיבת כהנת לא גלאי ומה שתי' דתרי רב כהנא הוי הוא דחוק דסתמא דרב כהנא דמוזכר בש"ס משמע דהוא חדא דהוא תלמידי' דרב. דבעירובין (דף ח') איתא אמר כהנא בר תחליפא משמי' דרב כהנא בר מניומי משמי' דרב כהנא בר מלכיו משמי' דרב כהנא רבי' דרב. ואמרי לי' רב כהנא בר מלכיו רביה דרב מבוי שצידו אחד ארוך כו'. אמר רב כהנא הואיל ושמעתא דכהנא הוי אימא בה מלתא הא דאמרת מניח הקורה באלכסון כו' והא דקאמר בעירובין (דף ק"ה) אמר רב הונא רב כהנא מסייע כהני. דמשמע דהוי כהן יש לומר כיון דקרי לה כהנא אמר מסייע כהנא. [אך בירושלמי (בפ"ב דר"ה ה' ה') רבי מייא בר אבא הוי קאים מצלי עאל רב כהנא וקם לי' מצלי מן אמורי מן דחסל רבי מייא בר אבא מן צלותא יתיב ליה דלא מעבר קומי. רב כהנא מאריך בצלותי'. מן דמחל רב כהנא אמר לי' הכין אתון נהיגון גביכון מצערין רברביכון. אמר לי' רבי אנא מדבית עלי וכתיב על בית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם. בזבח ומנחה אין מתכפר לו. אבל מתכפר לו בתפלה. מוכח לכאורה דהוי כהן והוא תלמידי' דרב. ויש לומר דאמו מבית עלי הוי כמ"ש רש"י בר"ה (דף י"ח) ד"ה אביי ורבא מדבית עלי אתי דרבא אמו מבית עלי היתה אע"ג דכתיב מרבית ביתך ימותו אנשים. הגזרה הי' גם על הנקבות של בית עלי שיולידו אנשים ימותו]. ומה שתי' עוד דרב כהנא הי' לוקח בשביל אשתו. כדאשכחן בחולין (דף קל"ב) דרב כהנא אכל בשביל אשתו. הרא"ש בסוף בכורות השיג ע"ז. דהא בחולין שם פריך על עולא דיהיב מתנתא לכהנת מהא דמנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינו נאכלת. ואי אמרת כהן אפילו כהנת הא כתיב כל מנחת כהן לא תאכל. אמר ליה אהרן ובניו כתובים בפרשה ה"נ גבי פדיון הבן כתיב אהרן ובניו ע"ש. וכ"כ הרא"ה בס' החינוך. וכ"מ מדברי הרמב"ם שלא כתב רק במתנות וראשית הגז יכולה כהנת לקבל. לכן מפרש הרמב"ם הסוגיא הכי. לעולם דלא שוו וכגון דקבלו עליו כהן וכגון הא דרב כהנא שקיל סודרא מפדיון הבן ואמר לדידי חזי חמשה סלעים. היינו דכהן הי' איש אחר שנתנו לו סודרא בפדיון הבן וקיבל עליו הכהן בחמשה סלעים. וכגון הא דרב כהנא שקיל סודרא מפדיון הבן ואמר לדידי חזי חמשה סלעים. וא"כ כיון ששוה לאדם אחד חמשה סלעים ואע"ג דלכהן לא הי' שוה כ"כ יכול לקבלו. וע"ז אמר רב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דמיבעי לי' סודרא ארישא בזה מהני מה שנותן עבור זה חמשה סלעים דלדידי' שוה חמש סלעים ע"כ הכהן יכול לקבלו אע"ג דלכהן ולכ"ע לא שוה חמש סלעים. אבל כ"ע לא שאומר לדידי חזי חמשה סלעים אע"ג דהוא נותן חמשה סלעים עבור זה. כיון דבאמת דלא שוה לו חמשה סלעים ולא לכל אדם אף שהכהן מקבלו בחמשה סלעים לא מהני כיון דאנן ידעינן דאינו שוה חמשה סלעים לשום אדם. וזהו שכתב הרמב"ם שאינו שוה בשוק היינו לכל אדם אינו שוה ולקצת בני אדם שוה חמשה סלעים כמ"ש הב"י והוא שישוה לשום אדם חמשה סלעים:

תוכן העניינים

ברית יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה