אור ברסלב
ברית יעקב חלק א חושן משפט › סימן קג

ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ

חושן משפט · סימן קג

סימן קב

תשובה לחכם אחד יושב על מדין

ל דבר שאלתו. באחד שהי' לו חזקת חלון לחצר חברו. ועתה כאשר סתר את ביתו ובנה מחדש את ביתו. ועשה פאדמורעוויינע גבוה ורצה לעשות חלון בביתו לחצר חברו כמו שהי' בבית הישן. אינו מניחו חברו לעשות החלון. כי עתה החלון אינו באותו מקום שהי' מקודם בבית הישן. ופסק שהמדה תהי' מקרקע הבית. ויעשה החלון באותו מדה שהי' בקרקע הבית הישן כן יהי' במדה מקרקע הבית החדש. אע"ג לצד החצר תהי' עתה החלון גבוה יותר ממה שהי' מקודם. וצווחו עליו בבי מדרשא. לפמ"ש הרמב"ם ובחו"מ (סי' קנ"ד סעי' י"ג) בעל החלונות שרצה לשנות מקום חלונות. בין למעלה ובין למטה. אפילו היתה גדולה. ואמר אפתח אחרת קטנה ואסתום זו. בעל החצר מעכב עליו. צריך למדוד המדה מצד החצר. שיעשה החלון בבית זו כפי המדה שהי' החלון בבית הישן גבוה מהחצר. ולא לפי קרקע הבית ימדוד הגובה של חלון. וטעמייהו כיון דאם בעל החצר ירצה לבנות כנגד החלון אחרי שירחיק ארבע אמות צריך להגביה הכותל ד' אמות כדי שלא יציץ ויראה א"כ אם יעשה עתה החלון גבוה יותר מצד החצר כפי שהי' מקודם. יהי' היזק לחברו שאם ירצה לבנות נגד החלון יצטרך להגביה הכותל ביותר. וכת"ה השיב להם. כיון דיש לו חזקת חלון. ובזה החלון אשר הוא עושה אינו מזיק לו ביותר. כפי מה שהי' בבית הישן. א"כ מה שיצטרך להגביה כותלו אם יבנה נגד חלונו לא אכפת לן. כי על המזיק להרחיק את עצמו. וכיון שמקרקע ביתו שוה החלון בגובה. כפי שהי' מקודם. ואינו מזיק לו עתה יותר מכפי שהי'. אין לנו לבטל חזקתו מחמת שיצטרך להגביה כותלו ביותר עכ"ד:

הנה לא ידעתי אמאי לא אמרי ליה. אע"ג היכי דלא בעי להגביה הכותל שיבנה בעל החצר כנגד החלון ארבעה אמות יותר מהחלון. כגון במשפע את כותלו. כדאמרינן בב"ב (דף כ"ב) ובחו"מ (סי' קנד סעיף כ"ב). היכי דמשפע ואינו יכול לצוץ ויראה א"צ להגביה כלל. מכל מקום איכא הפסד לחברו. דאם החלון הי' נמוך למטה. אם הי' חברו רוצה לסלק היזק ראיתו. ירחיק ד' אמות ויגביה הכותל רק עד ראש החלון. אבל אם השתא החלון גבוה יותר מקרקע החצר אז יצטרך להגביה הכותל עוד יותר:

אך מעכ"ת דחה אותם שפיר. דכה"ג כתבו התוס' בב"ב (דף י"ז) ד"ה אביי אמר סומך דהא אינה עשויה לבורות הואיל וכן אינו מזיק לו אם הוא סומך. וקשה לרשב"א. דהא מפסיד הוא שאם יטע אילן יצטרך להרחיקו ביותר. מחמת שסומך זה עד המיצר. דמרחיקין האילן מן הבור כ"ה אמה. ויש לומר דמכל מקום אינו עושה לו היזק. דהא דמרחיק יותר לא מפני שיזיקנו הבור אלא מפני שלא יזיק הוא לבור. ולהכי אין לזה להניח מלסמוך בשביל כך דאל"כ ירחיק כל כ"ה אמה את בורו עכ"ל. א"כ ה"נ כיון דיש לו חזקת חלון על חצר חברו. א"כ מה שמגביה החלון דהוי רק הפסד לחברו שאם יצטרך לבנות כנגדו הכותל יגביה הכותל ד' ביותר מן החלון הוא מפני שלא יזיקנו הוא בראיתו. וכן היא שכתבת דאם יגביה החלון מפסיד לחברו שאם ירצה לבנות כותל כנגדו ברחוק ד' אמות. יצטרך להגביה כותלו עד ראש החלון במשפע כותלו כמו גגין שלנו שלא יוכל לישב עליהם ואם הי' נמוך למטה לא יצטרך לבנות כ"כ. גם זה אינו כיון שיש לו חזקת חלון שרשות לעשות חלון על חצר חברו. א"כ מה שחברו רוצה לסלק היזק ראיתו מהחלון. ויצטרך לבנות כותל ביותר לא אכפת לן כי מה שרוצה לעשות לתועלתו מה אכפת לבעל החלון:

אבל גם זה דבר ברור שצריך למדוד מדת החלון כפי שהי' בבית הישן מצד החצר של חברו ולא מקרקע ביתו. דאטו מי שיש לו חלון על חצר חברו גבוה מקרקע החצר אינו רשאי למלאות ביתו עפר קרקעיתו שיתמעט גובה החלון ויהי' החלון נמוך מקרקע ביתו. או מי שיש לו חלון בחצר חברו והוא נמוך שאינו גבוה מקרקע החצר. מי ימחה בידו להעמיק ולחפור בביתו עד שיהא גבוה הרבה מקרקע הבית. כיון דהוא עושה בתוך שלו. וע"כ צריך לשער המדה מה שהי' מצד החצר ולא מצד קרקע הבית שהי' בבית הישן:

ומש"כ שהחזקה נחשבת לפי המחזיק והמחזיק לא שינה. כי דרך העולם מי שבונה בית חדש. הוא גבוה יותר מבית הראשון. וגם בית ישן שוקעת בקרקע א"כ הי' החלון גבוה יותר. זה אינו כלום. דודאי משערינן כמו שהי' החלון גבוה קודם שנשקע הכותל בקרקע ואם רוצה להגביה החלון ביותר יש לומר דחברו מעכב עליו:

ולענ"ד נראה לדון בזה דהרמב"ם (פ"ז מה' שכירות ה' ט') שכתב אבל בעל החלונות שרצה לשנות מקום החלונות בין למעלה ובין למטה אפילו היתה גדולה ואמר אפתח אחרת קטנה. ואסתום את זו. בעל החצר מעכב עליו. הוי טעמי' דהרמב"ם כמ"ש הלח"מ שם. משום דבכל חדא איכא טעמא. אם הי' למטה ורצה לעשות למעלה. יאמר עתה אני רואה אותך ואני נשמר ממך. אבל עתה שתעשה למעלה. תעלה בסולם ותראה בפתע פתאום ואיני רואה אותך לשמור ממך. ואם הי' למעלה ורוצה לעשות למטה. יאמר עתה אינך רואה אותי תדיר. אלא אתה צריך לעלות בסולם. וכשתעשה החלון למטה עתה תראה אותי תדיר עי"ש. ואם רוצה לעשות חלון במקום אחר ולסתום את זו. הוי טעמא כמ"ש הלבוש שיוכל לומר במקום זה אוכל להסתר ממך ובמקום אחר איני יכול להסתר ממך:

וא"כ לפי טעם זה שאינו יכול לשנות מקום החלון. זהו דוקא אם הי' למטה מד' אמות מקרקע הבית והחצר דרואה אותו תדיר דרך הילוכו. כמ"ש הרא"ש בב"ב (דף נ"ט). ועתה רוצה לעשות החלון למעלה מארבעה אמות. שהבעל החצר אינו יכול להשמר ממנו. שאינו רואה אותו שישמר ממנו. א"כ הוי מוסיף בהיזק ראי'. אבל היכי דהי' החלון למטה הרבה מארבעה אמות מקרקע הבית והחצר. ורוצה להגביה החלון אבל יהי' החלון הכל בתוך ד' אמות. דאינו מוסיף בהיזק ראי' דסוף סוף בתוך ארבעה אמות הבעל החלון רואה אותו תדיר דרך הלוכו בחצר. אינו יכול בעל החצר לעכב. ומה שמתחילה הי' רואה כנגדו. ועתה שמגביה חלונו יראה כנגד החלון באויר יותר למעלה לא מצי חברו לעכב עליו. דכיון היכי דליכא היזק ראי' אינו יכול לעכב לפתוח חלון על גגו של חברו מכוסים ברעפים שאינו מקום תשמיש עליו. אלא דאין לו חזקה כיון דאינו יכול לעכב עליו לדעת הרא"ש. ולדעת הרשב"א דיכול לעכב הוא מטעם דלמחר יבנה ביתו ויזיקנו בהיזק ראי' ע"כ לא ניחא לי' למיקם בדינא ודיינא אבל בלא"ה לא מצי לעכב. כמבואר בחו"מ (סי' קנ"ד סעי' ט"ז). ועיקר חזקת חלון הוא מה דחברו אינו יכול לבנות נגדו לסותמו. ויש לו שעבוד על חצר חברו. כמ"ש הרשב"א הביאו הב"י והסמ"ע (סי' קנ"ד ס"ק כ"ה). וכיון דבין כך וכך בעל החצר אינו יכול להשתמש כנגד החלון דבעי אצטנועי מיניה. כיון דגם השתא הוי בתוך ד' אמות סוף סוף אינו מוסיף לו בהיזק ראי':

ולפ"ז עולה לנו במי שהי' לו חזקת חלון בחצר חברו למעלה מד' אמות. ורוצה למלאות ביתו עפר ויהי' החלון למטה מארבעה אמות מקרקע הבית. אע"ג שעושה בתוך שלו בביתו ואינו משנה מקום החלון. יכול חברו למחות בידו דהשתא מוסיף בהיזק ראי' שיראה אותו תדיר בחצרו. אע"ג דקיי"ל כרבי יוסי דזה חופר בתוך שלו. הא מודה רבי יוסי בגירי דיליה. והיזק ראיה הוי גירי דיליה. אבל היכי דהי' לו חזקת חלין בחצר חברו למטה מארבעה אמות. וחופר זה בביתו ומעמיק עד שיהי' גובה החלון למעלה מארבע אמות מקרקע הבית דהשתא ממעט בהיזק ראיה שאינו רואה אותו תדיר רק מה דלא יוכל להשמר ממנו אם מותיב שרשיפא תותי וקיימא. אינו יכול לעכב עליו כיון דהחלון הוא במקום הראשון וגם הוא ממעט בהיזק ראי'. ולעמוד על שרשיפא ולראות בלא"ה איכא איסורא כמ"ש הרשב"א אפילו למ"ד שיש חזקה להיזק ראי' היינו לגופו של חלון דלא יוכל בעל החלון לסתמו או למחות בו אבל הוא אסור לעמוד בחלון ולראות בחצר חברו. והביאו הרמ"א (בסי' קנ"ד סעי' ז'). ואם יעלה לפעמים לצרכו בסולם ויראה לחצרו. הלא גם חברו יוכל לראותו כיון שהוא בתוך ארבעה אמות מצד החצר. כן נלע"ד בדינים אלו:

ידידו הדו"ש ברוך מרדכי ליבשיץ חופ"ק נאוורהראק יע"א.

תוכן העניינים

ברית יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה