ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ
השמטות · השמטה לסימן קיג
ד"ה וראיתי בחידושי מוהרש"א בתוס' ריש פרק שור שנגח את הפרה (דף מ"ו) שכתב דין מחודש אע"ג דלא קיי"ל כרב אחא בגמל האוחר בין הגמלים עד סופו מכ"ש בעידי רדיפה לחודי אם המזיק מודה הוי מודה בקנס ע"כ בחידושי. [ואפשר לומר דמהרש"א ס"ל דווקא היכי דאיכא אומדנא כרבי אחא לא הוי מודה בקנס אפילו לדידן דלא קיי"ל כרב אחא. כיון דאיכא סהדי שהשור נגח את הפרה ונמצא העובר מת בצידה. והמזיק מודה לאו מודה בקנס הוא. וכן בס"פ המניח בשור שהי' רודף אחר שור כו' וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה כיון דאיכא סהדי שרדף אחריו והוא מודה לית לי' למתלי אלא בשור. הוא כמ"ש התוס' בב"ק (דף ל"ו) ד"ה ראוי ליעול ואין לו. ואחד תם ואחד מועד אשמועינן אפילו לרבי אחא דאמר בב"ב (דף צ"ג) גמל האוחר בין הגמלים בידוע שזה הרגו. מודה הכא דלא תלינן במועד כיון דשניהם רצין עכ"ל. וכ"כ התוס' בב"מ (דף צ"ג) בד"ה רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים עי"ש. וא"כ כיון שהשור רדף אחריו הוי אומדנא שהשור הרגו. ומה שזה אומר בסלע לקה לא הוי מודה בקנס. משא"כ בדף מ"ג. שהעדים יודעים שהשור רדף וקטל העבד רק שאינו יודעים אי השור הי' תם או מועד. ואפילו דהוי תם הוי אומדנא כיון דרדף מסתמא קטל העבד. כמו אם השור הי' מועד. דיוצא מחזקת שוורים שימור קיימא כיון דרדף אחריו. א"כ גם לרבי אחא ליכא אומדנא טפי שהי' השור מועד מאם הי' השור תם. ע"כ הוי מודה בקנס אם אמר מרי' דמועד הי'. אבל בלא"ה דהוי אומדנא דרבי אחא, אע"ג דהמזיק מודה לא הוי מודה בקנס וצ"ע לדינא]: