אור ברסלב
ברית יעקב חלק א השמטות › השמטה לסימן כו

ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ

השמטות · השמטה לסימן כו

השמטה לסימן כ

[גם מש"כ דאנינות של תורה שלא לאכול קדשים עד סופו ביום מיתה דתופס לילה מדאורייתא עי"ש]. גם קשה דהא מירושלמי מבואר שאמר שדוד מת בעצרת והיו כונן אוננים והקריבו למחרת דהא יו"ט אינו חל אנינות. רק אם רוצה לקוברו ע"י עממין וע"כ דהא דקאמר היו אוננין היינו דאסור כהן לעבוד ולאכול בקדשים וזה נוהג אפי' ביו"ט:

אך לפמ"ש המל"מ יש לדחות שכתב אע"ג דאין אנינות חל בשבת מ"מ אסור בקדשים משום טרדה כמו דאמרינן ביומא (דף יד) נהי דאנינות לא חל אטרודי מי לא מיטרד ופרש"י שם ובקדשים בעינן שמחה דכתיב לך נתתים למשחה כדרך שהמלכים אוכלין א"כ למדנו אע"ג דלא הוי חיוב אנינות מ"מ אסור בקדשים משום טרדה אפי' שהוא שבת. וא"כ אפשר לומר דהפי' בירושלמי שהיו ישראל אוננים היינו לומר שהיו טרודים באבלו של דוד. וכל היום אסורים באכילת קדשים ולא רצו להקריב באותו יום ולאכול בערב שלא למעט זמן אכילתם לפיכך הניחו הכל למחרת יום ההוא זבחים ועולות עי"ש. ואינו נראין לי כי לפמ"ש התוס' בזבחים (דף עה) ד"ה בכור אינו נפדה תמורתו מהו. ואי לענין דנאכלת בצלי וחרדל כדדרשינן למשחה לגדולה. הא כיון דלאו מתנות כהונה הוא לא שייך בה למשחה א"כ שלמים שנאכלים לבעלים לזרים לא בעינן למשחה דנאכל בכל מאכל. וכיון דלא בעינן בהו למשחה גם טרדה אינה אוסרת בזה (ועי' מש"כ המל"מ פ"י מה' מעשה הקרבנות ה' י' ועי' מש"כ בסי' מא). ועוד דכבר כתבתי דמל"מ נמשך אחרי פי' רש"י. והתוס' ישנים ביומא השיגו על פרש"י ומפרשי פי' אחר בסוגיא שם. [אחר שנים רבות מצאתי בשעה"מ (פ"ג מה' מעשה הקרבנות שהשיג על מל"מ בכמה דברים שכתבנו עי"ש]:

תוכן העניינים

ברית יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה