אור ברסלב
ברית יעקב חלק א השמטות › השמטה לסימן כ

ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ

השמטות · השמטה לסימן כ

השמטה לסימן יט

[ד"ה א"כ מהא דמפרכסת בלא"ה עד סופו. דמכשיל הב"נ כמ"ש]. שוב ראיתי במוהרי"ל (סי' קנז) שכתב השואל ואם מותר אדם להאכיל לבהמות חברו חמץ שאינו שלו אלא מצאה בפסח בתוך ביתו. אם אני קורא עליו לפני עור כו'. וראי' יש להתיר מן התוס' בפרק כל שעה בדבור ואבמ"ה לבני נח. מהא דמקשה כיון דאבמ"ה של א"י מיירי כו'. ואי הוי אסור בנידון דידן הוי לי' לפרש הספר מהא וכלבו. רוצה לומר לכלבו של א"י ואמאי נקט בני נח אם הוא אסור בהנאה אפילו לכלבו נמי אסור דמהנה לא"י ממה שאסור לו בהנאה וע"כ צ"ל אלא בדבר שאסור בהנאה בנידון זה מותר שא"צ למחות מה שנותן לכלבו. אע"ג דיש לדחות דלמא צ"ל דתוס' מקשה אמאי נקט הספר כו' ברייתא ת"ל לפני עור. יוכיח מן הרישא מדנקט לבני נח ולא נקט לכלבו. א"כ מבינים הספר ולכלבו שרי מדנקט ולפני עור ולכך מקשים התוס' שפיר. ודוחק לפרש התוס' כך או בדוחקים אחרים ויורנו מר בדברים אלו כי נפלה מחלוקת בין החכמים עכ"ל. והמוהרי"ל (בסי' קסא) כתב ושוב הבאתי ראי' להתיר מתוך כ"ש. דהא לכלבו שרי דפירושו לכלבו של א"י מטיבותא אמינא דאפילו לרבי אבוהו אין איסור הנאה באבמ"ה דמדאיצטרך גבי נבלה אותו על ישראל קיימא ולא אא"י דאי לא"י נמי מנא לן למשרי לא"י. דהיקש לדם לא נאמר לא"י דא"כ נימא איכא בינייהו אבמ"ה לא"י. וליכא למימר מכח דלישראל שרי ולא"י אסור כיון דלישראל אסור באכילה חשיב שפיר אסור לישראל. ולפי דבריך מכל מקום אין לפרש הגמרא מהנאת בני נח דמייתי תלמודא קרא דלא תאכל דאיירי בבני נח. ואי משום דלא נימא לישראל נאמרה ולא לבני נח כיון דלא נשנית מ"מ מהא קרא לחודי אין שום ראי' דכתב לשון אכילה בבני נח עכ"ל ולענ"ד יש לומר כמ"ש:

תוכן העניינים

ברית יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה