ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ
אורח חיים · סימן לו
בתוס' סוכה (דף ל"א). הא דתני יבש פסול ורבי יהודא כשיר אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר, ורבי יהודא סבר לא מקשינן לולב לאתרוג כו' ופריך ובלולב לא בעי רבי יהודא הדר כו' והא תנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו מאי טעמא לאו משום דבעי הדר. כתבו תימא היכי בעי למימר משום דבעי הדר והא פסיל במתניתין (דף ל"ו) בגימונית של זהב שהיו עושין משום נוי. ונראה לי ליישב לפמ"ש התוס' לקמן ד"ה הואיל ואמר רבי יהודא לולב צריך אגד. אי מייתי מינא אחריני. האי לחודי והאי לחודי קאי. דלרבנן לא הוי בל תוסיף אלא היכי דלקח להו דרך גדילתן כדבעינן גבי ד' מינין שבלולב דרך גדילתן. אבל היכי שאגדו שלא במינו אין לו לחשוב כמוסיף משום שאין זה דרך גדילתן. אבל לרבי יהודה דס"ל דלולב צריך אגד והאגד הוי מן המצוה. וכל אגודה הוי שלא כדרך גדילתן א"כ אם אגדו שלא במינו אע"ג דלא הוי כדרך גדולתן יש לו לחשוב כמוסיף באגודתו עי"ש. וא"כ יש לומר גם בס"ד דפריך מהא דתנן אין אוגדין הלולב אלא במינו. הוי ידע האי סברא דאי מייתי מינא אחרינא הוי בל תוסיף אלא דהוי ס"ד כיון דארבעה מינין שבלולב בעינן דרך גדילתן. ואגד לא הוי דרך גדילתן. א"כ ליכא בל תוסיף אם אגדו במין אחר. כיון דאינו נוטל דרך גדילתן. א"כ אמאי אמר רבי יהודא שיאגדנו במינו דוקא וע"כ משום דבעי הדר גם בלולב. והשתא לא קשי' כלל מהא דפסיל רבי יהודא בגומוניות של זהב שהיו עושין לשם נוי דאע"ג דאיכא בזה הדר מכל מקום פסול משום דזה הוי בל תוסיף דהוי חמשת מינין. דהכא ליכא למימר כיון דהוי שלא כדרך גדילתן לא הוי בבל תוסיף. דזהו דוקא גבי מין צומח שייך לומר דבעינן דרך גדילתן ואגודה לא הוי דרך גדילתן. ע"כ לא הוי בבל תוסיף. משא"כ בחוט של זהב דלא הוי מין צומח כלל ע"כ אפי' באגד פסול משום בל תוסיף דהוי חמשה מינין. ודחי הש"ס לא דטעמא דרבי יהודא התם. דס"ל דלולב צריך אגד ואגד הוי מן המצוה. א"כ אי מייתי מינא אחרינא הוי להו חמשת מינין ועובר בבל תוסיף כיון דס"ל דלולב צריך אגד א"כ הוי אגד מן המצוה לא אכפת לן מה דנקט שלא כדרך גדילתן. דכל אגודה הוי שלא כדרך גדילתן מחשב כמוסיף באגודתו כמ"ש התוס':