ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
בָּאוּ וְעָמְדוּ. לְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ וְקָרְאוּ וְעָשׂוּ הָעֲבוֹדוֹת הָאֲמוּרוֹת לְעֵיל, בָּאוּ לְמַעֲלוֹת הָאוּלָם:
עָמְדוּ הָרִאשׁוֹנִים. אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה כֹהֲנִים שֶׁבְּיָדָם חֲמִשָּׁה כֵלִים כוּ':
וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם בְּרָכָה אַחַת. וְהֵן שְׁלֹשָׁה פְסוּקִים שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, יְבָרֶכְךָ, יָאֵר, יִשָּׂא. וְקָרֵי לְהוּ בְרָכָה אַחַת, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹנִין אַחֲרֵיהֶן אָמֵן בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בַּגְּבוּלִים:
אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ. בְּיוּ"ד הֵ"א:
וּבַמְּדִינָה בְכִנּוּיוֹ. בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֶלָּא בַמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ, בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, דְּהַיְנוּ בַמִּקְדָּשׁ, שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי:
כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם. לְפִי שֶׁצְּרִיכִים נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, דִּכְתִיב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם, וּכְתִיב (דברים יח) הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים, מַה הוּא בִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם כָּל הַיָּמִים:
וּבַמִּקְדָּשׁ. שֶׁמְּבָרְכִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וּשְׁכִינָה לְמַעְלָה מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, מַגְבִּיהִים יְדֵיהֶם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם:
שֶׁאֵין מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם כָּתוּב בּוֹ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְרַבִּי יְהוּדָה: