ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְהִשְׁתַּחֲווֹת. בַּהֵיכָל. וְלֹא מִקַּרְיָא בִיאָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ:
בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. שֶׁעַל כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד:
הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת. שֶׁתָּלוּי בְפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. שֶׁלֹּא הָיָה לְפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם דְּלָתוֹת כִּשְׁאָר פְּתָחִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא פָרֹכֶת בִּלְבַד: