אור ברסלב

ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז

פרק ו

משנה א

בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְהִשְׁתַּחֲווֹת. בַּהֵיכָל. וְלֹא מִקַּרְיָא בִיאָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ:

בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. שֶׁעַל כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד:

הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת. שֶׁתָּלוּי בְפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. שֶׁלֹּא הָיָה לְפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם דְּלָתוֹת כִּשְׁאָר פְּתָחִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא פָרֹכֶת בִּלְבַד:

משנה ב

בָּאוּ וְעָמְדוּ. לְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ וְקָרְאוּ וְעָשׂוּ הָעֲבוֹדוֹת הָאֲמוּרוֹת לְעֵיל, בָּאוּ לְמַעֲלוֹת הָאוּלָם:

עָמְדוּ הָרִאשׁוֹנִים. אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה כֹהֲנִים שֶׁבְּיָדָם חֲמִשָּׁה כֵלִים כוּ':

וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם בְּרָכָה אַחַת. וְהֵן שְׁלֹשָׁה פְסוּקִים שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, יְבָרֶכְךָ, יָאֵר, יִשָּׂא. וְקָרֵי לְהוּ בְרָכָה אַחַת, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹנִין אַחֲרֵיהֶן אָמֵן בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בַּגְּבוּלִים:

אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ. בְּיוּ"ד הֵ"א:

וּבַמְּדִינָה בְכִנּוּיוֹ. בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֶלָּא בַמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ, בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, דְּהַיְנוּ בַמִּקְדָּשׁ, שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי:

כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם. לְפִי שֶׁצְּרִיכִים נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, דִּכְתִיב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם, וּכְתִיב (דברים יח) הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים, מַה הוּא בִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם כָּל הַיָּמִים:

וּבַמִּקְדָּשׁ. שֶׁמְּבָרְכִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וּשְׁכִינָה לְמַעְלָה מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, מַגְבִּיהִים יְדֵיהֶם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם:

שֶׁאֵין מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם כָּתוּב בּוֹ:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְרַבִּי יְהוּדָה:

משנה ג

בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר. שֶׁהוּא מַקְטִיר כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה, וְנוֹטֵל חֵלֶק כְּשֶׁיִּרְצֶה:

לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ. וּכְבָר נִתְיַגֵּעַ קְצָת:

וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן. מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה הַקְטָרָתוֹ יוֹתֵר מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים:

וּזְרָקָן. כִּדְדָרְשִׁינַן וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם (דברים יב), מַה דָּם בִּזְרִיקָה אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה:

נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ. אֲבָל הָרִאשׁוֹן נִשְׁאַר שָׁם לְקַבֵּל הָאֵבָרִים מִן הַמּוֹשִׁיטִים וְלִתְּנָן לְכֹהֵן גָּדוֹל:

בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָיָה בְרֹאשׁ הַכֶּבֶשׁ שֶׁהוּא בַדָּרוֹם, מַקִּיף דֶּרֶךְ יָמִין, דְּכָל פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶרֶךְ יָמִין, לְכָךְ הָיָה הוֹלֵךְ לְמִזְרָחִית דְּרוֹמִית וּמִשָּׁם לִצְפוֹנִית מִזְרָחִית, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית מְקוֹם הַנְּקָבִים שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם שֶׁמְּנַסְּכִים יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִשָּׁם הוֹלְכִים לַשִּׁיתִין שֶׁהֵן הַיְסוֹדוֹת, וְשָׁם עוֹמֵד כֹּהֵן אֶחָד וּמוֹשִׁיט לוֹ הַיַּיִן לַנְּסָכִים, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא הָיָה נוֹשֵׂא הַיַּיִן עִמּוֹ, שֶׁמָּא יִתְקַלְקֵל הַיַּיִן בַּעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה כְשֶׁמַּקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וּבְעוֹד שֶׁהוּא מַקִּיף מְהַפֵּךְ בְּצִנּוֹרָא, דְּהַיְנוּ מַזְלֵג, אֶת הָאֵבָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל שְׁאָר הַכֹּהֲנִים כְּשֶׁעוֹשִׂים נִסּוּךְ הַיַּיִן, הוֹלְכִים דֶּרֶךְ שְׂמֹאל מִן הַכֶּבֶשׁ לִדְרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁהוּא קָרוֹב לַכֶּבֶשׁ, כְּדִתְנַן פֶּרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים פרק ו משנה ב), כָּל הָעוֹלִין הוֹלְכִים דֶּרֶךְ יָמִין חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, נִסּוּךְ הַיַּיִן וְהַמַּיִם וְעוֹלַת הָעוֹף. הַיַּיִן וְהַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׁנוּ. וְעוֹלַת הָעוֹף נַמִּי שֶׁלֹּא תָמוּת בֶּעָשָׁן. וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁדּוֹמֶה לְבֶן בַּיִת שֶׁיֶּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַלֵּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא חָפֵץ מַה שֶּׁאֵין שְׁאָר הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְגַם יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַפֵּךְ בְּצִנּוֹרָא בְלֹא פַיִס, יֶשׁ לוֹ לְהַקִּיף כְּדֵי לָלֶכֶת דֶּרֶךְ יָמִין:

הַסְּגָן עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶן. אֵצֶל הַכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא לְנַסֵּךְ:

וְהַסּוּדָרִים בְּיָדוֹ. לְהָנִיף כְּשֶׁיְּנַסֵּךְ הַכֹּהֵן. כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַלְוִיִּים וִידַבְּרוּ בַשִּׁיר, וְיֵדַע בֶּן אַרְזָא וְיַקִּישׁ בַּצֶּלְצָל, כִּדְאָמַר בְּסָמוּךְ:

עַל שֻׁלְחַן הַחֲלָבִים. שְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בְמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, אֶחָד שֻׁלְחָן שֶׁל כֶּסֶף שֶׁבּוֹ נוֹתְנִין כְּלֵי שָׁרֵת, וְאֶחָד שֻׁלְחָן שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבּוֹ נוֹתְנִים הָאֵבָרִין, וְהוּא נִקְרָא שֻׁלְחַן הַחֲלָבִים:

בֶּן אַרְזָא. שֵׁם אָדָם הַמַּקִּישׁ בַּצֶּלְצָל, צימב"ל בְּלַעַ"ז:

הִגִּיעוּ לְפֶרֶק. לְסוֹף פָּרָשָׁה:

משנה ד

בָּרִאשׁוֹן לַה'‏ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. לְפִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:

בַּשֵּׁנִי גָּדוֹל ה'. שֶׁבּוֹ נֶחְלְקוּ הַמַּיִם וְהָיָה רָקִיעַ בֵּין מַיִם לָמָיִם:

בַּשְּׁלִישִׁי אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. שֶׁבּוֹ נִרְאֵית הַיַּבָּשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים הַדַּיָּנִין לַעֲשׂוֹת דִּין:

בָּרְבִיעִי אֵל נְקָמוֹת. שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִנָּקֵם מִן הָעוֹבְדִים לָהֶם:

בַּחֲמִישִׁי הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ בַעֲלֵי חַיִּים שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָן מְרַנֵּן וּמְשַׁבֵּחַ לְבוֹרְאוֹ:

בַּשִּׁשִּׁי ה'‏ מָלָךְ. שֶׁבּוֹ נִשְׁלְמָה הַבְּרִיאָה וּבוֹ נִבְרָא אָדָם שֶׁמַּכִּיר מַלְכוּתוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ:

מְנוּחָה לְחֵי הָעוֹלָמִים. הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר שִׁתָּא אַלְפֵי שְׁנִין הָוֵי עָלְמָא וְחַד חָרוּב, וְעַל שֵׁם שֶׁבָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי לֹא יִהְיֶה כִי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב) וְנִשְׂגָּב ה'‏ לְבַדּוֹ בַיּוֹם הַהוּא, לְכָךְ אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, שֶׁיּוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶלֶף שָׁנָה:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה תמיד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה