ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
חָל עַל הַכֹּל. וַאֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה וּבַאֲבָנִים:
וּמוֹעֲלִין בְּגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, מוֹעֵל בַּחֲלָבָהּ. וְאִם הִקְדִּישׁ תַּרְנְגֹּלֶת, מוֹעֵל בְּבֵיצָתָהּ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, שֶׁחָלָב שֶׁל מֻקְדָּשִׁים וּבֵיצַת תּוֹרִים לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִים:
וְאֵין בָּהֶן הֲנָיָה לְכֹהֲנִים. אֲבָל בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁנֶּהֱנִין בָּעוֹר: