ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
יֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. שֶׁקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עוֹשִׂים תְּמוּרָה. וְדַוְקָא בְּהֵמוֹת שֶׁל קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. אֲבָל עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. וְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, לְעֵיל בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא מְמַעֲטִינַן לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִקְּרָא דְּלֹא עָבְדֵי תְּמוּרָה:
מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. כֻּלְּהוּ בִּשְׁלָמִים כְּתִיבֵי, וּשְׁלָמִים בִּכְלַל כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ, לְהָקִישׁ אֲלֵיהֶן, לוֹמַר לָךְ מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִים קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אַף כָּל קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ:
וְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן. חֲלָבָן, דִּכְתִיב בָּשָׂר, וְלֹא חָלָב. וְלָדָן, כְּגוֹן דְּאִיעַבַּר לִפְנֵי פִּדְיוֹנָן וְאוֹלִיד לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, דְּלֵית לְהוּ תַּקַּנְתָּא לְאַקְרוֹבִינְהוּ, דְּמִכֹּחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה קָא אַתְיָא. לִפְרְקִינְהוּ, לֹא אַלִּימָא מִלְּתָא לְמִתְפַּס פִּדְיוֹנָן. אֲבָל נִתְעַבְּרוּ לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, כִּוְלַד צְבִי וְאַיָּל נִינְהוּ וּמֻתָּרִים. וּבְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲפִלּוּ אִיעַבּוּר קֹדֶם פִּדְיוֹנָן מֻתָּרִים, דְּלֹא אַקְדְּשִׁינְהוּ אֶלָּא לְדָמֵי וְלֹא חֲמִירָא קְדֻשָּׁתַיְהוּ כֻּלֵּי הַאי:
וְאֵין נוֹתְנִים מֵהֶם. מִקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ:
לָאֻמָּנִים. שֶׁבּוֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ:
בִּשְׂכָרָן. שֶׁהֵם נוֹטְלִים שָׂכָר מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, דְּאָמַר רַחֲמָנָא (שמות כה) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, לִי מִשֶּׁלִּי, דְּהַיְנוּ מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת: