אור ברסלב

ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז

פרק ו

משנה א

יֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. שֶׁקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עוֹשִׂים תְּמוּרָה. וְדַוְקָא בְּהֵמוֹת שֶׁל קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. אֲבָל עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. וְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, לְעֵיל בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא מְמַעֲטִינַן לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִקְּרָא דְּלֹא עָבְדֵי תְּמוּרָה:

מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. כֻּלְּהוּ בִּשְׁלָמִים כְּתִיבֵי, וּשְׁלָמִים בִּכְלַל כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ, לְהָקִישׁ אֲלֵיהֶן, לוֹמַר לָךְ מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִים קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אַף כָּל קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ:

וְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן. חֲלָבָן, דִּכְתִיב בָּשָׂר, וְלֹא חָלָב. וְלָדָן, כְּגוֹן דְּאִיעַבַּר לִפְנֵי פִּדְיוֹנָן וְאוֹלִיד לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, דְּלֵית לְהוּ תַּקַּנְתָּא לְאַקְרוֹבִינְהוּ, דְּמִכֹּחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה קָא אַתְיָא. לִפְרְקִינְהוּ, לֹא אַלִּימָא מִלְּתָא לְמִתְפַּס פִּדְיוֹנָן. אֲבָל נִתְעַבְּרוּ לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, כִּוְלַד צְבִי וְאַיָּל נִינְהוּ וּמֻתָּרִים. וּבְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲפִלּוּ אִיעַבּוּר קֹדֶם פִּדְיוֹנָן מֻתָּרִים, דְּלֹא אַקְדְּשִׁינְהוּ אֶלָּא לְדָמֵי וְלֹא חֲמִירָא קְדֻשָּׁתַיְהוּ כֻּלֵּי הַאי:

וְאֵין נוֹתְנִים מֵהֶם. מִקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ:

לָאֻמָּנִים. שֶׁבּוֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ:

בִּשְׂכָרָן. שֶׁהֵם נוֹטְלִים שָׂכָר מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, דְּאָמַר רַחֲמָנָא (שמות כה) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, לִי מִשֶּׁלִּי, דְּהַיְנוּ מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת:

משנה ב

חָל עַל הַכֹּל. וַאֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה וּבַאֲבָנִים:

וּמוֹעֲלִין בְּגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, מוֹעֵל בַּחֲלָבָהּ. וְאִם הִקְדִּישׁ תַּרְנְגֹּלֶת, מוֹעֵל בְּבֵיצָתָהּ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, שֶׁחָלָב שֶׁל מֻקְדָּשִׁים וּבֵיצַת תּוֹרִים לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִים:

וְאֵין בָּהֶן הֲנָיָה לְכֹהֲנִים. אֲבָל בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁנֶּהֱנִין בָּעוֹר:

משנה ג

אֵין מְשַׁנִּין אוֹתָן מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה. קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לֹא יַעֲשֶׂה שְׁלָמִים עוֹלָה, וְלֹא עוֹלָה שְׁלָמִים, וְכֵן הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַהֵיכָל אֵין מְשַׁנִּין אוֹתוֹ לְבֶדֶק הַמִּזְבֵּחַ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

וּמַקְדִּישִׁין אוֹתָן. אַקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ קָאֵי:

הֶקְדֵּשׁ עִלּוּי. כְּגוֹן אִם אָמַר עַל עוֹלָה הֲרֵי זוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, מַעֲלִין אוֹתָהּ בְּדָמִים לְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ וְנוֹתֵן לַגִּזְבָּר, כְּדִתְנַן בַּעֲרָכִין, מַחֲרִים אָדָם אֶת קָדָשָׁיו, אִם נָדַר נוֹתֵן דְּמֵיהֶן, וְאִם נְדָבָה נוֹתֵן אֶת טוֹבָתָן. כְּלוֹמַר, אִם בְּהֵמָה זוֹ הָיְתָה נֶדֶר כְּגוֹן דְּאָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ זוֹ לְנִדְרוֹ, כֵּיוָן דְּאִם מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שֶׁלּוֹ, וְנוֹתֵן כָּל דָּמֶיהָ לְחֵרֶם לַכֹּהֵן. וְהוּא הַדִּין נַמִּי אִם הִתְפִּיס לְבֶדֶק הַבַּיִת קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. וְאִם נְדָבָה, דְּאָמַר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה, דְּאִם מֵתָה אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, נִמְצָא שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ אֶלָּא טוֹבַת הֲנָאָה, דְּרַשַּׁאי לִטֹּל דָּבָר מֻעָט כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן עוֹלָה זוֹ לְבֶן בִּתּוֹ כֹּהֵן, וְאוֹתָהּ טוֹבַת הֲנָאָה נוֹתֵן לְבֶדֶק הַבַּיִת:

וּמַחֲרִימִין אוֹתָן. אִם הֶחֱרִים קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, נוֹתֵן לַכֹּהֵן אֶת הָעִלּוּי כְּדִפְרִישִׁית. אֲבָל קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁהִתְפִּיסָן בֵּין לְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בֵּין לַחֲרָמֵי כֹּהֲנִים, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם, שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ, וְאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. כָּךְ כָּתַב רַמְבַּ"ם:

וְאִם מֵתוּ. קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהוּמְמוּ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִפְדּוּ:

יִקָּבְרוּ. וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹתָן וּלְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים, הָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁנִּטְרְפָה, דְּאֶפְשָׁר לָהּ בְּהַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, אֲבָל מִשֶּׁמֵּתוּ דְּאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם בְּהוּ וְהֶעֱמִיד וְהֶעֱרִיךְ, אֵין פּוֹדִין אוֹתָן:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת אִם מֵתוּ יִפָּדוּ. קָסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֹא נֶאֱמַר וְהֶעֱמִיד וְהֶעֱרִיךְ אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְלֹא בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ד

וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְבָּרִים. מִשּׁוּם דְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ:

הִפִּילָה שִׁלְיָא תִּקָּבֵר. דְּאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד:

וּשְׂעַר נָזִיר. טָמֵא. דְּאִלּוּ שְׂעַר נָזִיר טָהוֹר כְּשֶׁמְּגַלֵּחַ בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ, בִּשְׂרֵפָה הוּא וְלֹא בִּקְבוּרָה:

חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָעֲזָרָה יִשָּׂרְפוּ. מִשּׁוּם דְּמִחַלְּפִי בְּקָדָשִׁים שֶׁאֵרַע בָּהֶם פְּסוּל טֻמְאָה אוֹ פְּסוּל נוֹתָר, וְטָעוּ לְמֵימַר בְּהוּ נַמִּי יִקָּבְרוּ, וַאֲנַן יָלְפִינַן מִדִּכְתִיב בַּחַטָּאת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף, לִמֵּד עַל כָּל פְּסוּלִים שֶׁבַּקֹּדֶשׁ בִּשְׂרֵפָה, הִלְכָּךְ חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה נַמִּי בִּשְׂרֵפָה:

וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בָעֲזָרָה. וְאַף עַל גַּב דְּחַיָּה לֵיכָּא לְמִגְזַר בָּהּ דִּלְמָא טָעוּ לִקְבֹּר קָדָשִׁים פְּסוּלִים, דְּהָא כֻּלֵּי עָלְמָא יָדְעֵי דְּחַיָּה בַּמֻּקְדָּשִׁים לֵיכָּא וְלֹא אָתֵי לְאִחַלּוֹפֵי, אֲפִלּוּ הָכִי תִּשָּׂרֵף. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ה

חָמֵץ בְּפֶסַח. מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר [פְּסָחִים כח:] נוֹתָר בְּבַל תּוֹתִירוּ וְחָמֵץ בְּבַל תּוֹתִירוּ, מַה נּוֹתָר בִּשְׂרֵפָה אַף חָמֵץ בִּשְׂרֵפָה. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:

וּתְרוּמָה טְמֵאָה. דִּכְתִיב (במדבר יח) וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאַחַת תְּרוּמָה טְמֵאָה, וּכְתִיב לְךָ, שֶׁלְּךָ תְּהֵא לְהַסִּיקָהּ תַּחַת תַּבְשִׁילְךָ:

עָרְלָה. מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם גָּמַר, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם דִּכְתִיב (דברים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ, תּוּקַד אֵשׁ:

אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִשָּׂרֵף. אַעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם קָאֵי, אֳכָלִים שֶׁל עָרְלָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂרֵף יִשָּׂרְפוּ, מַשְׁקִין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִשָּׂרֵף יִקָּבְרוּ:

וּמַדְלִיקִין בְּפַת וּבְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה. מִשּׁוּם דְּכָלַל תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם חָמֵץ בְּפֶסַח וְעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם דְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ, כִּי הֵיכִי דְּלֹא תִּטְעֵי לוֹמַר שֶׁגַּם תְּרוּמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, הָדַר תָּנָּא וּמַדְלִיקִין לֵהָנוֹת בְּפַת וּבְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה:

משנה ו

חוּץ לִזְמַנָּן. עַל מְנָת לְאָכְלָן חוּץ לִזְמַנָּן אוֹ חוּץ לִמְקוֹמָן:

יִשָּׂרְפוּ. מִדִּכְתִיב בַּחַטָּאת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף, לִמֵּד עַל כָּל פְּסוּלִים שֶׁבַּקֹּדֶשׁ שֶׁהֵן בִּשְׂרֵפָה:

אָשָׁם תָּלוּי. אִם שְׁחָטוֹ וְקֹדֶם זְרִיקַת דָּמוֹ נוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי חֻלִּין בָּעֲזָרָה:

חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק. כְּגוֹן אִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה סָפֵק וָלָד סָפֵק רוּחַ, כֵּיוָן דְּחַטַּאת יוֹלֶדֶת מִן הָעוֹף הוּא כְּדִכְתִיב (ויקרא יב) וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת, מְבִיאָתָהּ עַל הַסָּפֵק, דְּהוֹאִיל וְאֵינָהּ נִקְטֶרֶת לֹא אִכְפַּת לָן אִי זָרַק דָּם עַל הַסָּפֵק, וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת, דְּשֶׁמָּא לָאו וָלָד הֲוָה וְחֻלִּין הִיא זוֹ וּנְבֵלָה, דְּאֵין חֻלִּין נֶאֱכָלִים בִּמְלִיקָה, וְתִשָּׂרֵף, דְּהַוְיָא כִּשְׁאָר קָדָשִׁים פְּסוּלִים:

יְטִילֶנָּה לָאַמָּה. אַמַּת הַמַּיִם הָיְתָה עוֹבֶרֶת בָּעֲזָרָה וְיוֹצֵאת לְנַחַל קִדְרוֹן. וְאַיְדֵי דְּעוֹף רַךְ הוּא מִתְמַקְמֵק וְיוֹצֵא בְּקִלּוּחַ הַמַּיִם:

כָּל הַנִּשְׂרָפִין לֹא יִקָּבְרוּ. דִּלְמָא חָפַר אֱינָשׁ וּמַשְׁכַּח לְהוּ וְאָכֵיל לְהוּ:

וְכָל הַנִּקְבָּרִין לֹא יִשָּׂרְפוּ. מִשּׁוּם דְּכָל הַנִּקְבָּרִים אֲפָרָן אָסוּר. וְכָל הַנִּשְׂרָפִין כְּגוֹן חָמֵץ וּתְרוּמָה וְכִלְאַיִם, אֲפָרָן מֻתָּר לְכִבּוּס בְּגָדִים. וְכֵן כָּל הַנִּשְׂרָפִין דְּהֶקְדֵּשׁ, נַמִּי אֲפָרָן מֻתָּר, חוּץ מִתְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן דְּכָתַב בֵּיהּ רַחֲמָנָא (שם ו) וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְתַנְיָא, וְשָׂמוֹ, בְּנַחַת. וְשָׂמוֹ, כֻּלּוֹ. וְשָׂמוֹ, שֶׁלֹּא יְפַזֵּר:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּכָל הָנָךְ תְּלָתָא בָּבֵי דְּמַתְנִיתִין:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה