ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
מוֹכְרָהּ וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת. דְּמִכִּי מְכָרָהּ לְאַחֵר, חֲשִׁיבָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ בָּעוֹלָם. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְכַּפֵּר בְּאַחֶרֶת, תָּמוּת. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בָּעוֹלָם לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת, בֵּין שֶׁהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ בֵּין בְּיַד אֲחֵרִים, תָּמוּת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: