אור ברסלב

ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ד

פרק ג

משנה א

וְלַד חַטָּאת. שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ. לֹא חַזְיָא לְהַקְרִיבָהּ חַטָּאת, דְּבַת שְׁנָתָהּ כְּתִיב. מִיהוּ מִשּׁוּם הַאי פְּסוּלָא לְחוֹדֵיהּ אֵינָהּ מֵתָה, אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי לְרִיעוּתָא, שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה, אוֹ שֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם. וְהָכִי מְתָרֵץ לְמַתְנִיתִין בַּגְּמָרָא, דְּהַאי וְשֶׁאָבְדָה דְּקָתָנֵי, עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וְהָכִי קָאָמַר, שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה, וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בָּהּ מוּם:

אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים. אִם לְאַחַר שֶׁנִּמְצֵאת זֹאת כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת:

תָּמוּת. וַאֲפִלּוּ לְרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי לְקַמָּן בְּפִרְקִין וְאָמְרֵי דְּאֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים, בְּהָא מוֹדוּ, הוֹאִיל וְאִיכָּא תַּרְתֵּי לְרִיעוּתָא, דְּעָבְרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה, אוֹ אָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם. אֲבָל אָבְדָה לְחוֹדַהּ, הוֹאִיל וְנִמְצֵאת קֹדֶם כַּפָּרָה, אַף עַל גַּב שֶׁלְאַחַר שֶׁנִּמְצֵאת נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת, אֵינָהּ מֵתָה אֶלָּא תִּרְעֶה:

לֹא נֶהֱנִים. מִדְּרַבָּנָן:

וְלֹא מוֹעֲלִין. אִם נֶהֱנוּ מֵהֶן, פְּטוּרִים מִקָּרְבַּן מְעִילָה. דְּכֵיוָן דְּלֹא הִיא וְלֹא דָּמֶיהָ קְרֵבִים, אָזְלָא קְדֻשָּׁתָהּ:

וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִפְּרוּ הַבְּעָלִים. שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִתְכַּפֵּר בְּאַחֶרֶת:

תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב. וְאַעָבְרָה שְׁנָתָהּ קָאֵי. דְּאוֹתָהּ שֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, תִּמָּכֵר מִיָּד וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת:

וְעוֹשָׂה תְמוּרָה. הוֹאִיל וְדָמֶיהָ עוֹמְדִים לִקָּרֵב. דְּדָבָר הָעוֹמֵד כְּדֵי שֶׁיִּרְעֶה וְיִסְתָּאֵב עוֹשֶׂה תְּמוּרָה:

משנה ב

וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה תָּמוּת. דַּהֲוֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת:

יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח. כָּל הֵיכָא דְּאִי הַוְיָא חַטָּאת הַוְיָא מֵתָה, מָעוֹת נַמִּי אָזְלֵי לְיַם הַמֶּלַח:

משנה ג

יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ. יְעָרְבֵם יַחַד. דְּכֵיוָן דְּמִתַּרְוַיְהוּ מַיְתֵי, לֹא הָוֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת. אֲבָל אִי הֲוָה מַיְתֵי מֵחַד מִנַּיְהוּ, מְדַחוּ אַחֲרִינֵי, דַּהֲווּ לְהוּ דְּמֵי חַטָּאת שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת:

וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. דַּהֲווּ כִּשְׁאָר מוֹתָרוֹת שֶׁל חַטָּאת דְּאָזְלִי לִנְדָבָה:

וַהֲרֵי חַטָּאת בַּעֲלַת מוּם. אֲבָל אִם חַטָּאת תְּמִימָה, תִּקְרַב הִיא וְהַמָּעוֹת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח, הוֹאִיל וְכִפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת. וְכָל הָנָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי דְּאָמַר אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה כְּגוֹן הָנָךְ מָעוֹת דְּנִמְצְאוּ קֹדֶם כַּפָּרָה, אָזְלֵי לְיַם הַמֶּלַח:

וְהַשְּׁנִיָּה תָּמוּת דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. הַכֹּל מוֹדִים בְּמִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, שֶׁאֲבוּדָה מֵתָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה, דְּרַבִּי סָבַר הַמַּפְרִישׁ לְאָבוּד כְּאָבוּד דָּמֵי, כְּלוֹמַר הַמַּפְרִישׁ תַּחַת קָרְבָּן אָבוּד, דִּינוֹ כְּאָבוּד. וְכִי הֵיכִי דְּאִם נִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינוֹ אָבוּד, הָאָבוּד הַנִּשְׁאַר כְּשֶׁיִּמָּצֵא דִּינוֹ שֶׁיָּמוּת, הָכִי נַמִּי כִּי נִתְכַּפֵּר בְּאֶחָד מֵהֶן וַאֲפִלּוּ בַּאֲבוּדִים, יֵלְכוּ שֶׁאֵינָן אֲבוּדִים לְיַם הַמֶּלַח. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, לֹא אָמְרִינַן הַמַּפְרִישׁ לְאָבוּד כְּאָבוּד דָּמִי, וְדַוְקָא הַמִּתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה וְהָאֲבוּדָה נִשְׁאֲרָה, הָאֲבוּדָה מֵתָה וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת קֹדֶם כַּפָּרָה. אֲבָל אִם נִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה וְנִשְׁאֲרָה שֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, אֵינָהּ מֵתָה, אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

משנה ד

מוֹכְרָהּ וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת. דְּמִכִּי מְכָרָהּ לְאַחֵר, חֲשִׁיבָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ בָּעוֹלָם. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְכַּפֵּר בְּאַחֶרֶת, תָּמוּת. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בָּעוֹלָם לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת, בֵּין שֶׁהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ בֵּין בְּיַד אֲחֵרִים, תָּמוּת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה