ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
אֲדָמָה. טִיט אָדֹם:
מַרְצוּפִין. שַׂקִּין גְּדוֹלוֹת שֶׁנּוֹשְׂאִין בָּהֶם פְּרַקְמַטְיָא בַּסְּפִינוֹת, וְחוֹתְמִין אוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹתְמִים הָאִגְּרוֹת. וְשִׁעוּרֵיהּ דְּרַבָּנָן זוּטָר מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵשָׁא. כַּרְתִּי. וְשִׁעוּרֵיהּ זוּטָר מִקֶּלַח שֶׁל כְּרוּב. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
מְלֹא כַף סִיד. כַּף שֶׁל סַיָּדִין:
כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס. הַמַּגִּיעַ לַקְּשָׁרִין שֶׁל אֶמְצַע אֶצְבְּעוֹתָיו:
עָב. שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִכְתִיבָה:
מְרֻסָּס. מְרֹצָץ וְשָׁבוּר:
בֵּיצָה קַלָּה. בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ בֵּיצָה קַלָּה, שֶׁקַּלָּה לְהִתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִשְּׁאָר בֵּיצִים. וְהַשִּׁעוּר הוּא כְּדֵי לְבַשֵּׁל כִּגְרוֹגֶרֶת מִמֶּנָּה:
טְרוּפָה. מְעֹרֶבֶת בְּשֶׁמֶן:
וּנְתוּנָה בָאִלְפָּס. שֶׁהוּחַם כְּבָר, שֶׁהִיא מְמַהֶרֶת לְהִתְבַּשֵּׁל: