אור ברסלב

ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ח

פרק ז

משנה א

הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהוּא רֹבַע רְבִיעִית יַיִן חַי, כְּדֵי שֶׁיִּמְזְגֶנּוּ לְחֶשְׁבּוֹן עַל חַד שֶׁל יַיִן תְּלָתָא מִמַּיִם וְיַעֲמֹד עַל רְבִיעִית הַלֹּג שֶׁהוּא שִׁעוּר כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה:

כְּדֵי גְמִיעָה. מַה שֶּׁאָדָם בּוֹלֵעַ בְּבַת אַחַת, וַחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה דְּלֹא חָזֵי לִשְׁתִיָּה שִׁעוּרוֹ כְּדֵי לִכְחֹל עַיִן אַחַת:

עַל הַכָּתִית. מַכָּה שֶׁעַל גַּבֵּי הַסּוּסִים וְהַחֲמוֹרִים מֵחֲמַת הַמַּשְּׂאוֹי. וּמָצָאתִי כָּתוּב שֶׁשְּׁחִין הַיּוֹצֵא בְּעוֹר הַבָּשָׂר, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהִתְבַּשֵּׁל הוּא עוֹשֶׂה רֹאשׁ לְמַעְלָה וְקָרוּי פִּי כָּתִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבַשׁ עִקָּרוֹ לָאֲכִילָה, כֵּיוָן שֶׁרְפוּאָתוֹ מְצוּיָה, וְהוּא מַשֶּׁהוּ, אָזְלִינַן בָּתַר שִׁעוּרָא זוּטְרָא לְחֻמְרָא:

אֵבֶר קָטָן. שֶׁל תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ, וְהוּא אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבָּרֶגֶל:

לָשׁוּף. לְשַׁפְשֵׁף וְלִמְחוֹת בָּהֶן:

קִילוֹר. שֶׁנּוֹתְנִין עַל הָעַיִן:

וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין. שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶם רְפוּאָה:

שׁוֹפָכִין. מַיִם סְרוּחִין, וַחֲזוּ לְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט:

כֻּלָּן בִּרְבִיעִית. אַף הַיַּיִן וְהֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ, דְּלֹא נֶאֶמְרוּ שִׁעוּרִין בַּמִּשְׁנָה אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶן, אֲבָל שְׁאָר כָּל אָדָם אֵין חַיָּבִין אֶלָּא בִּרְבִיעִית. וּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמַצְנִיעַ עַצְמוֹ בָּעֵי שִׁעוּרָא זוּטָא, וּבְבָצִיר מֵהַאי שִׁעוּרָא לֹא מִחַיַּב, דְּלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ וְאֵין מַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלָיו מַצְנִיעוֹ בְּכָל שֶׁהוּא, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ב

אֹזֶן לְקֻפָּה. לְאוֹחֲזָהּ בָּהּ:

תְּלַאי. לִתְלוֹתוֹ בּוֹ, וּבָצִיר מִשִּׁעוּר אֹזֶן לְקֻפָּה:

מִדַּת מִנְעָל. לְהַרְאוֹת לָאֻמָּן כְּמִדָּה זוֹ אֲנִי צָרִיךְ, וְשִׁעוּרֵיהּ בָּצִיר מִתְּלַאי:

נְיָר. מֵעֲשָׂבִים עוֹשִׂין אוֹתוֹ:

קֶשֶׁר שֶׁל מוֹכְסִין. פְּעָמִים שֶׁאָדָם נוֹתֵן מֶכֶס בְּרֹאשׁ הַנָּהָר מִזֶּה, וְהוּא מוֹסֵר לוֹ חוֹתָם לְהַרְאוֹת לַמּוֹכֵס שֶׁבָּעֵבֶר הָאַחֵר מִן הַנָּהָר לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁכְּבָר פָּרַע הַמֶּכֶס, וְדַרְכּוֹ לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת לְסִימָן, וְהֵן גְּדוֹלוֹת מִשְּׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁלָּנוּ:

נְיָר מָחוּק. שׁוּב אֵינוֹ רָאוּי לִכְתֹּב, לְפִיכָךְ צָרִיךְ שִׁעוּר גָּדוֹל לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית:

משנה ג

לַעֲשׂוֹת בּוֹ קָמֵעַ. לְכַסּוֹת בּוֹ אֶת הַקָּמֵעַ:

קְלָף כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה. דְּאַיְדֵי דְּדָמָיו יְקָרִין לֹא עֲבַד מִנֵּיהּ קֶשֶׁר מֹכְסִין אֶלָּא תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת, וְלֹא מִחַיַּב בְּשִׁעוּרָא זוּטָא:

דְּיוֹ כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. לִרְשֹׁם עַל שְׁתֵּי חֻלְיוֹת שֶׁל כְּלִי אוֹ עַל שְׁנֵי קְרָשִׁים לְזַוְּגָן:

כְּדֵי לִכְחֹל עַיִן אֶחָת. שֶׁכֵּן צְנוּעוֹת הַהוֹלְכוֹת מְעֻטָּפוֹת אֵין מְגַלּוֹת אֶלָּא עַיִן אַחַת וְכוֹחֲלוֹת אוֹתָהּ:

משנה ד

הַשַּׁבְשֶׁבֶת. הַצַּיָּדִין מוֹשִׁיבִין נֶסֶר קָטָן בְּרֹאשׁ הַקָּנֶה וְנוֹתְנִים עָלָיו דֶּבֶק, וְהָעוֹף יוֹשֵׁב עָלָיו וְנִדְבַּק בּוֹ, וְצָרִיךְ לָתֵת עָלָיו דֶּבֶק הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָעוֹף נִדְבָּק בּוֹ:

[כְּדֵי] לַעֲשׂוֹת בּוֹ נֶקֶב קָטָן. כְּלִי שֶׁמְּשִׂימִין בּוֹ כֶּסֶף חַי וְסוֹתֵם פִּיו בְּזֶפֶת אוֹ בְּגָפְרִית, וְעוֹשֶׂה בַּסְּתִימָה נֶקֶב קָטָן לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַכֶּסֶף חַי:

חַרְסִית. לְבֵנָה כְּתוּשָׁה:

לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר. שֶׁהַמַּפּוּחַ נִכְנָס בּוֹ:

פִּטְפּוּט. רֶגֶל לִמְקוֹם מוֹשַׁב הַכּוּר, שֶׁמּוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ עַל כַּן וּבָסִיס הֶעָשׂוּי לְכָךְ:

סֻבִּין כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי הַכּוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פֶּחָמִין צוֹרְפִין הַזָּהָב בְּאֵשׁ שֶׁל סֻבִּין. פֵּרוּשׁ אַחֵר שֶׁרְגִילִים לָתֵת סֻבִּין עַל פִּי הַכּוּר כְּשֶׁמַּתִּיכִים הַזָּהָב:

לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת. בָּנוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן וְלֹא בָּא לָהֶן הָאֹרַח, בְּנוֹת עֲנִיִּים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד וְהָאֹרַח מְמַהֵר לָבֹא וּמַשִּׁיר נַמִּי אֶת הַשֵּׂעָר, וּבְנוֹת עֲשִׁירִים טוֹפְלוֹת בְּסֹלֶת, וּבְנוֹת מְלָכִים בְּשֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ:

כִּלְכּוּל. הַצְּדָעַיִן, וְסָדִין אוֹתָן בְּסִיד לְהַשְׁכִּיב אֶת הַשֵּׂעָר:

אַנְדִּיפֵי. לְמַטָּה מִן הַצְּדָעַיִן מְעַט, שֶׁקּוֹרִין בַּת צִדְעָה. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְּרַבִּי נְחֶמְיָה:

משנה ה

אֲדָמָה. טִיט אָדֹם:

מַרְצוּפִין. שַׂקִּין גְּדוֹלוֹת שֶׁנּוֹשְׂאִין בָּהֶם פְּרַקְמַטְיָא בַּסְּפִינוֹת, וְחוֹתְמִין אוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹתְמִים הָאִגְּרוֹת. וְשִׁעוּרֵיהּ דְּרַבָּנָן זוּטָר מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵשָׁא. כַּרְתִּי. וְשִׁעוּרֵיהּ זוּטָר מִקֶּלַח שֶׁל כְּרוּב. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

מְלֹא כַף סִיד. כַּף שֶׁל סַיָּדִין:

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס. הַמַּגִּיעַ לַקְּשָׁרִין שֶׁל אֶמְצַע אֶצְבְּעוֹתָיו:

עָב. שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִכְתִיבָה:

מְרֻסָּס. מְרֹצָץ וְשָׁבוּר:

בֵּיצָה קַלָּה. בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ בֵּיצָה קַלָּה, שֶׁקַּלָּה לְהִתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִשְּׁאָר בֵּיצִים. וְהַשִּׁעוּר הוּא כְּדֵי לְבַשֵּׁל כִּגְרוֹגֶרֶת מִמֶּנָּה:

טְרוּפָה. מְעֹרֶבֶת בְּשֶׁמֶן:

וּנְתוּנָה בָאִלְפָּס. שֶׁהוּחַם כְּבָר, שֶׁהִיא מְמַהֶרֶת לְהִתְבַּשֵּׁל:

משנה ו

תַּרְוָד. כַּף:

חָף. שֵׁן מִשִּׁנֵּי הַמַּפְתֵּחַ שֶׁפּוֹתְחִים בָּהּ הַדְּלָתוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

כַּרְכָּר. שֶׁל אוֹרְגִין, וּמַעֲבִירוֹ עַל הַשְּׁתִי כְּשֶׁהוּא מָתוּחַ לְפָנָיו וְשׁוֹבֵט בּוֹ הַחוּטִין:

כְּדֵי לִזְרֹק בִּבְהֵמָה. דְּלֹא טָרַח אֱינַשׁ לְמִשְׁקַל צְרוֹר מִשּׁוּם עוֹף לְהַבְרִיחוֹ, דִּבְקָלָא בְּעָלְמָא סַגִּי לֵיהּ:

משנה ז

בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ. כְּשֶׁמְּסַדְּרִין פַּצִּימִין וְעַמּוּדִין וְקוֹרוֹת וְעוֹשִׂין שׁוּרוֹת שֶׁל קוֹרוֹת עַל הָאָרֶץ וְיֵשׁ חָלָל בֵּין זוֹ לְזוֹ סוֹמְכוֹ תַּחְתָּיו שֶׁלֹּא יִתְעַקֵּם:

זֵכֶר לַדָּבָר. דְּחָשֵׁיב חֶרֶס בַּחֲתִיַּת הָאוּר:

לַחְשֹׂף. לִדְלוֹת:

מִגֶּבֶא. גֻּמָּא קְטַנָּה שֶׁהַמַּיִם נִקְבָּצִים בָּהּ, אַלְמָא חָשֵׁיב חֶרֶס נַמִּי בְּקַבָּלַת הַמַּיִם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה