ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ז
שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְסוּל. שֶׁאִם נִפְסַל, בִּשְׁבִיל שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה יִשָּׂרֵף הַכֹּל, וְנִמְצָא גּוֹרֵם לְפֵרוֹת שְׁבִיעִית שֶׁלֹּא יֵאָכְלוּ:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. לְהָבִיא קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
וְהָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בַּשְּׁבִיעִית. כֵּיצַד, לָקַח בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית בָּשָׂר, הַבָּשָׂר וְהַפֵּרוֹת מִתְבַּעֲרִין בַּשְּׁבִיעִית, לָקַח בַּבָּשָׂר דָּגִים, יָצָא בָּשָׂר וְנִתְפַּס דָּגִים, לָקַח בַּדָּגִים שֶׁמֶן, יָצְאוּ דָגִים וְנִתְפַּס הַשֶּׁמֶן, וְחַיָּב לְבַעֵר הַפֵּרוֹת וְהַשֶּׁמֶן, נִמְצָא אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס. וְהַפְּרִי שֶׁל שְׁבִיעִית עַצְמוֹ אָסוּר לְעוֹלָם, וּמַפְּקִינַן לַהּ מִדִּכְתִיב (ויקרא כה) כִּי יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ, מַה קֹּדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת אֶת דָּמֶיהָ, אִי מַה קֹּדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחֻלִּין אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ וְיוֹצֵאת לְחֻלִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) תִּהְיֶה, בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא: