אור ברסלב

ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ח

פרק ז

משנה א

כְּלָל גָּדוֹל. מְלוּגְמָא. תַּחְבֹּשֶׁת וּרְטִיָּה, וּפֵרוּשׁ מְלוּגְמָא מְלֹא לוּגְמָא, שֶׁדֶּרֶךְ אָדָם לִלְעֹס מְלֹא לוּגְמָיו חִטִּים אוֹ תְאֵנִים וְנוֹתֵן עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ:

אֵין עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא. דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה, מַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד לָכֶם דְּהַיְנוּ לְמַאֲכַל אָדָם יִהְיֶה לְאָכְלָה וְלֹא לִמְלוּגְמָא, אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ מְיֻחָד לָכֶם יִהְיֶה בֵּין לְאָכְלָה בֵּין לִמְלוּגְמָא, הִלְכָּךְ כָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם עוֹשִׂין מִמֶּנוּ מְלוּגְמָא לְאָדָם:

עוֹשִׂין מִמֶּנוּ מְלוּגְמָא לְאָדָם אֲבָל לֹא לִבְהֵמָה. דִּכְתִיב (שם) וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָּל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל, דָּבָר הָרָאוּי לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה תִּהְיֶה לֶאֱכֹל לַבְּהֵמָה וְלֹא לַעֲשׂוֹת לָהּ מְלוּגְמָא:

חֻמְרֵי אָדָם. שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶם מְלוּגְמָא:

וְחֻמְרֵי בְהֵמָה. שֶׁאָסוּר לְשָׁלְקָן:

הַסִּיאָה. עֵשֶׂב שֶׁקּוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי צידר"ג:

וְאֵזוֹב. צעת"ר בַּעֲרָבִי וּבְלַעַ"ז איספ"ו:

וְקוּרְנִית. בַּעֲרָבִי חש"א וּבְלַעַ"ז שדריא"ע:

משנה ב

לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה. בַּעֲנָבִים וְזֵיתִים מַיְרֵי, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה:

לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל. אַף עַל גַּב דְּאָמְרָה תּוֹרָה לְאָכְלָה וְלֹא לְהֶפְסֵד, אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְאָכְלוֹ, כְּגוֹן תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְקַלְקֵל, וְלֹא חָיְשִׁינַן אִם הוֹלֵךְ לְאִבּוּד. וְכֵן דָּבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְאָכְלוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי תִּקּוּן וּבָא הוּא לְאָכְלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּלֹא תִקּוּן, כְּגוֹן לֶאֱכֹל תְּרָדִין חַיִּין אוֹ לָכוֹס חִטִּין חַיּוֹת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:

וְכֵן בִּתְרוּמָה וְכֵן בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה:

שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְרוּמָה טְהוֹרָה, אֲבָל תְּרוּמָה טְמֵאָה מַדְלִיקִין בָּהּ אֶת הַנֵּר. וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּתִיב (דברים כו) וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, אֲבָל בְּטָהוֹר מֻתָּר לְבַעֵר. וּבִשְׁבִיעִית בֵּין בְּטָמֵא בֵּין בְּטָהוֹר מֻתָּר:

משנה ג

לֹא בְמִדָּה וְלֹא בְמִשְׁקָל וְלֹא בְמִנְיָן. כְּדֵי שֶׁיִּמָּכְרוּ בְּזוֹל. אִי נַמִּי מִתּוֹךְ שֶׁאֵין מוֹכְרִין אוֹתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹכְרִים בִּשְׁאָר שָׁנִים, יִנְהֲגוּ בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית וְלֹא אָתוּ לְזַלְזוֹלֵי בְהוּ:

אַף לֹא אֲגֻדּוֹת. שֶׁלֹּא יִמְכֹּר כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹכְרִים בִּשְׁאָר שָׁנִים:

וְנֵץ חָלָב. מְפֹרָשׁ בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל:

משנה ד

שְׂכָרוֹ מֻתָּר. וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וְאַף עַל גַּב דִּשְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ, הַאי לָאו דְּמֵי שְׁבִיעִית הוּא:

לְקֹט לִי בּוֹ יָרָק. לְשׁוֹן מֶכֶר הוּא, דְּמַשְׁמַע לְקֹט לִי שָׁוְיוֹ יָרָק, אֲבָל לְקֹט לִי לְשׁוֹן שְׂכִירוּת הוּא וְלֹא לְשׁוֹן מֶכֶר:

כִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן. לֹא שֶׁאָמַר לוֹ אֶתֵּן לְךָ פּוּנְדְּיוֹן, רַק כִּכָּר שָׁוֶה פּוּנְדְּיוֹן:

כְּשֶׁאֶלְקֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ מֻתָּר. מִשּׁוּם דְּמַתְּנַת חִנָּם יַהֲבֵי זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁיַּרְקוֹת שָׂדֶה מְצוּיִין:

לָקַח מִמֶּנּוּ בִּסְתָם. בְּהַקָּפָה כְּדֶרֶךְ מוֹכְרִים בְּחָנוּת:

לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. דַּהֲוֵי כִּסְחוֹרָה:

משנה ה

בַּיָּר. חוֹפֵר בּוֹרוֹת וּמַסְפִּיק מַיִם לִבְנֵי הָעִיר, לֹא יִתֵּן לוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית לְהַסְפִּיק לוֹ מַיִם לְכָל תַּשְׁמִישׁוֹ:

וְלֹא לְבַלָּן. מְחַמֵּם מֶרְחֲצָאוֹת:

וְלֹא לְסַפָּר. שְׂכַר הַתִּסְפֹּרֶת:

וְלֹא לְסַפָּן. שְׂכַר הַסְּפִינָה:

וּלְכֻלָּן. לְכָל הַנֵּי דְתָנִינַן בְּמַתְנִיתִין יָכוֹל לִתֵּן מַתְּנַת חִנָּם שֶׁלֹּא לְשֵׁם שְׂכָרָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַן מַתָּנָה לֹא יִתְבַּע מִמֶּנּוּ שָׂכָר:

משנה ו

בַּמֻּקְצֶה. כְּלִי הַמְּיֻחָד לָקוֹץ בּוֹ תְּאֵנִים קָרוּי מֻקְצֶה:

בַּחַרְבָּה. סַכִּין, לְשׁוֹן חֶרֶב. וְטַעֲמָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְאֶת עִנְבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִים:

עֲרֵבָה. שֶׁלָּשִׁים בָּהּ אֶת הָעִסָּה:

וּבַקֹּטֶב. עֵץ גָּדוֹל וְכָבֵד וּבְרֹאשׁוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁנּוֹתְנִים עַל הַזֵּיתִים בְּבֵית הַבַּד, נִקְרָא קֹטֶב:

בּוֹדִידָה. בֵּית הַבַּד קָטָן כְּעֵין עֲרֵבָה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ז

שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְסוּל. שֶׁאִם נִפְסַל, בִּשְׁבִיל שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה יִשָּׂרֵף הַכֹּל, וְנִמְצָא גּוֹרֵם לְפֵרוֹת שְׁבִיעִית שֶׁלֹּא יֵאָכְלוּ:

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. לְהָבִיא קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

וְהָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בַּשְּׁבִיעִית. כֵּיצַד, לָקַח בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית בָּשָׂר, הַבָּשָׂר וְהַפֵּרוֹת מִתְבַּעֲרִין בַּשְּׁבִיעִית, לָקַח בַּבָּשָׂר דָּגִים, יָצָא בָּשָׂר וְנִתְפַּס דָּגִים, לָקַח בַּדָּגִים שֶׁמֶן, יָצְאוּ דָגִים וְנִתְפַּס הַשֶּׁמֶן, וְחַיָּב לְבַעֵר הַפֵּרוֹת וְהַשֶּׁמֶן, נִמְצָא אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס. וְהַפְּרִי שֶׁל שְׁבִיעִית עַצְמוֹ אָסוּר לְעוֹלָם, וּמַפְּקִינַן לַהּ מִדִּכְתִיב (ויקרא כה) כִּי יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ, מַה קֹּדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת אֶת דָּמֶיהָ, אִי מַה קֹּדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחֻלִּין אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ וְיוֹצֵאת לְחֻלִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) תִּהְיֶה, בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא:

משנה ח

יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. כְּנֶגֶד אוֹתָם דָּמִים יִקְנֶה מִשֶּׁלוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ אֲכִילָה וְיֹאכַל בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:

קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת. שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה שֶׁחַיָּבִין לְהָבִיא הַזָּבִים וְהַיּוֹלְדוֹת:

משנה ט

שְׁתוֹקוּ לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא קִבֵּל מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבּוֹ דְּמֵקֵל טְפֵי בְּסִיכָה, וּכְשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִדָּלֵק אָמַר לָהֶם שְׁתוֹקוּ, שֶׁאֵינִי רַשַּׁאי לְפָרֵשׁ כַּמָּה הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵקֵל בּוֹ, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

משנה י

כְּאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר. לָאו דַּוְקָא, שֶׁאֵין הָאוֹכֵל פַּת כּוּתִי לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנָן:

מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ. דְּמֵקֵל בּוֹ טְפֵי:

משנה יא

וְאִם מִתְחַשֵּׁב הוּא. אִם אָדָם חָשׁוּב הוּא שֶׁבְּנֵי אָדָם לְמֵדִים מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה