ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
בַּמֻּקְצֶה. כְּלִי הַמְּיֻחָד לָקוֹץ בּוֹ תְּאֵנִים קָרוּי מֻקְצֶה:
בַּחַרְבָּה. סַכִּין, לְשׁוֹן חֶרֶב. וְטַעֲמָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְאֶת עִנְבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִים:
עֲרֵבָה. שֶׁלָּשִׁים בָּהּ אֶת הָעִסָּה:
וּבַקֹּטֶב. עֵץ גָּדוֹל וְכָבֵד וּבְרֹאשׁוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁנּוֹתְנִים עַל הַזֵּיתִים בְּבֵית הַבַּד, נִקְרָא קֹטֶב:
בּוֹדִידָה. בֵּית הַבַּד קָטָן כְּעֵין עֲרֵבָה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: