ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה י
אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. מִשּׁוּם דִּלְאָכְלָה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא לְהֶפְסֵד. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי כֵּיוָן דְּאַפְקְרִינְהוּ רַחֲמָנָא לַפֵּרוֹת, אִם יִקְצְצֵם הֲוֵי גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים:
מִשֶּׁיּוֹצִיא. תְּחִלַּת הֶעָלִין בִּימֵי נִיסָן:
מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ. מִשֶּׁיַּתְחִילוּ לְהַכְבִּיד וְלִתְלוֹת כְּעֵין שַׁלְשֶׁלֶת:
מִשֶּׁיְּגָרְעוּ. מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ גַרְעִינִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר, הַבֹּסֶר כְּשֶׁיַּגְדִּילוּ הָעֲנָבִים וְנַעֲשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן נִקְרָא גָּרוּעַ:
מִשֶּׁיָּנֵצוּ. מִשֶּׁיִּגְדַּל עֲלֵיהֶן הַנֵּץ, כְּמוֹ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ (שיר השירים ב), כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ אָסוּר לְקָצְצָן בַּשְּׁבִיעִית:
מֻתָּר לְקָצְצוֹ. וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם הֶפְסֵד הַפְּרִי, אוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל לְאִידָךְ לִישְׁנָא, שֶׁכְּבָר הַפְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. וּמִשּׁוּם קוֹצֵץ אִילָנוֹת טוֹבִים לֵיכָּא אִם הוּא מְעֻלֶּה בְּדָמִים, שֶׁדָּמָיו יְקָרִים לְעֵצִים יוֹתֵר מִלְּאִילָן:
וְכַמָּה יְהֵא בַזַּיִת. לָאו אַשְּׁבִיעִית קָאֵי, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא אָסוּר לְקָצְצוֹ מִשּׁוּם קוֹצֵץ אִילָנוֹת טוֹבִים, כְּדִכְתִיב (דברים כ) כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאוֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:
רֹבַע. הַקַּב, מִשּׁוּם דְּחָשִׁיב יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִילָנוֹת, דְּאִלּוּ בְּדֶקֶל מֻתָּר לְקָצְצוֹ עַד דְּטָעִין קַבָּא: