ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד
משנה א
בָּרִאשׁוֹנָה. כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְלַקֵּט מֵחֲבֵרוֹ אֶת הַגַּס הַגַּס. הָכִי מְפָרְשָׁא מַתְנִיתִין בַּיְרוּשַׁלְמִי, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים מְלַקֵּט אָדָם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶת הַגַּס הַגַּס כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּלַקֵּט בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין גַּסִּין בֵּין דַּקִּין, וְאַף עַל גַּב דְּעֵצִים וַעֲשָׂבִים כְּשֶׁמְּלַקְּטִים אוֹתָן מִתּוֹךְ הַשָּׂדֶה מְתַקֵּן הַשָּׂדֶה לִזְרִיעָה, כְּשֶׁמְּלַקֵּט הַגַּס כְּלוֹמַר הָעֵצִים וְהָעֲשָׂבִים הַגַּסִּים וּמַנִּיחַ אֶת הַדַּקִּין, תָּלִינַן דְּצָרִיךְ לָעֵצִים הוּא וְלָאו לְתַקֵּן אֶת הַקַּרְקַע קָעָבֵיד, כְּדֶרֶךְ דְּתָלִינַן בִּמְלַקֵּט בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בֵּין דַּקִּין וּבֵין גַּסִּין, דְּלֹא עָבֵיד אִינָשׁ לְתַקֵּן שְׂדֵה חֲבֵרוֹ וּמֵידַע יְדִיעַ דְּלָעֵצִים הוּא צָרִיךְ:
מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין בִּשְׂדוֹתֵיהֶן בֵּין דַּקִּים בֵּין גַּסִּין וְהֵן אוֹמְרִים בַּגַּסִּים לִקַּטְנוּ:
שֶׁלֹּא בְטוֹבָה. שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי לֹא אָתֵי לְמִלְקָט הַדַּקִּין כֵּיוָן שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה עַל זֶה:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקַצֵּץ לָהֶם מְזוֹנוֹת. שֶׁיֹּאמַר לוֹ לְקֹט מִשָּׂדִי הַיּוֹם וְאֶתֵּן לְךָ מְזוֹנוֹתֶיךָ, דִּפְשִׁיטָא דְאָסוּר:
משנה ב
שֶׁנִּתְקַוְּצָה. שֶׁנִּטְּלוּ קוֹצֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית:
שֶׁנִּטַּיְּבָה. שֶׁנֶּחְרְשָׁה הֵיטֵב, שֶׁכָּל הָעוֹלָם חוֹרְשִׁים פַּעַם אַחַת וְהוּא חָרַשׁ שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּמַתְנִיתִין אַיְרֵי בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת עַל הַמַּס הַמּוּטָל עַל הַקַּרְקָעוֹת וְהִתִּירוּ לַחֲרֹשׁ בַּשְּׁבִיעִית כְּדֵי לִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב מִתְּבוּאָתָהּ לַמֶּלֶךְ, וְאִם חָרַשׁ שְׁתֵּי פְּעָמִים קְנָסוּהוּ רַבָּנָן, דַּחֲרִישָׁה אַחַת הִתִּירוּ וְלֹא שְׁתֵּי חֲרִישׁוֹת:
אוֹ שֶׁנִּדַּיְּרָה. שֶׁעָשׂוּ מִמֶּנָּה דִּיר לַבְּהֵמוֹת שֶׁעָשָׂה בָהּ סַהַר כִּדְאָמְרִינַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל, וְלֹא עָשָׂה מִמֶּנּוּ אַשְׁפּוֹת אֶלָּא הִנִּיחוֹ כְּדֵי לְזַבֵּל בּוֹ הַשָּׂדֶה:
לֹא תִזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. דְּקָנְסִינַן לֵיהּ בַּהֲנֵי יוֹתֵר מִבְּנִתְקַוְּצָה:
בְּטוֹבָה. אָסוּר, דְּאֵין מַחֲזִיקִין טוֹבָה לַבְּעָלִים, דְּרַחֲמָנָא אַפְקְרִינְהוּ:
חִלּוּף הַדְּבָרִים. דְּבֵית שַׁמַּאי לְקֻלָּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ג
חוֹכְרִין נִירִין. יָכוֹל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עָלָיו בְּכָךְ וְכָךְ כּוֹרִים לְשָׁנָה שְׂדֵה הַנָּכְרִי שֶׁחֲרָשָׁהּ בַּשְּׁבִיעִית לְזָרְעָהּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹרֵם לַנָּכְרִי לַחֲרֹשׁ בַּשְּׁבִיעִית. נִירִין לְשׁוֹן נִירוּ לָכֶם נִיר (ירמיה ד):
וּמַחֲזִיקִים יְדֵי נָכְרִים. אִם מְצָאוֹ חוֹרֵשׁ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ יִישַׁר כֹּחֲךָ וְכַיּוֹצֵא בָזֶה:
וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָן. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם חַגָּם:
משנה ד
הַמֵּדֵל בַּזֵּיתִים. כְּשֶׁהַזֵּיתִים מְקוֹרָבִים זֶה לָזֶה יוֹתֵר מִדַּאי נוֹטֵל אֶחָד וּמַנִּיחַ שְׁנַיִם אוֹ נוֹטֵל שְׁנַיִם וּמַנִּיחַ אֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל וְיִתְעַבֶּה. מֵדֵל לְשׁוֹן שְׁלִיפָה וַהֲסָרָה, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן דִּלְדּוּל וְדַלּוּת, שֶׁמְּדַלְדֵּל שָׂדֵהוּ מִן הַזֵּיתִים:
יָגוֹם. גּוֹמֵם וּמְקַצֵּץ הָאִילָן וּמַשְׁאִיר הַשֹּׁרֶשׁ בָּאָרֶץ, וְלֹא יְשָׁרֵשׁ לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּעוֹבֵד אֶת הָאֲדָמָה:
וּמוֹדִים בְּמַחֲלִיק. כְּגוֹן אִם נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה זֵיתִים זֶה בְּצַד זֶה, שֶׁמַּחֲלִיק פְּנֵי הַקַּרְקַע יוֹתֵר מִדַּאי, יֹאמְרוּ לַעֲבוֹדַת קַרְקַע הוּא מִתְכַּוֵּן וְאָסוּר:
מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ אַף הַמַּחֲלִיק יְשָׁרֵשׁ. דְּלֹא עָבֵיד אִינָשׁ שֶׁיְּתַקֵּן קַרְקַע חֲבֵרוֹ, וְיָדוּעַ דְּלָעֵצִים הוּא מְכַוֵּן:
משנה ה
לֹא יְחַפֶּה. הַבִּקּוּעַ בְּעָפָר, שֶׁהֲרֵי הוּא מְתַקֵּן בְּכָךְ, שֶׁהֶעָפָר נַעֲשֶׂה טִיט וּמַשְׁבִּיחַ הָאִילָן:
בַּאֲבָנִים וּבְקַשׁ. דַּהֲוֵי כְּמוֹשִׁיב שׁוֹמֵר שֶׁלֹּא יִיבַשׁ:
בְּתוּלַת שִׁקְמָה. שֶׁלֹּא נִקְצְצָה מֵעוֹלָם:
מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. שֶׁהִיא מֻשְׁבַּחַת בְּכָךְ:
כְּדַרְכָּהּ אָסוּר. שֶׁהִיא מִתְגַּדֶּלֶת וּמִתְעַבָּה בְּכָךְ וַהֲוֵי כְּעֵין זוֹמֵר לַגְּפָנִים:
אֶלָּא מַגְבִּיהַּ עֲשָׂרָה. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְעוֹלָם לְכָרְתָהּ אֶלָּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה:
אוֹ גוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִכְרֹת אוֹתָהּ כָּךְ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ו
הַמְזַנֵּב בִּגְפָנִים. מְקַטֵּעַ זַנְבוֹת הַגְּפָנִים כְּדֵי שֶׁיְּעַבֶּה הַגֶּזַע וְיִגְדַּל וְיִגְבַּר כֹּחוֹ, וְכֵן הַקּוֹצֵץ קָנִים כְּדֵי שֶׁיִּתְעַבּוּ וְיוֹסִיף כֹּחָן:
יַרְחִיק טֶפַח. מִן הַקַּרְקַע, וְשׁוּב לֹא מֵחֲזֵי כַּעֲבוֹדָה:
שֶׁנִּפְשַׁח. נִסְדַּק, כְּמוֹ (איכה ג) וַיְפַשְּׁחֵנִי:
לֹא שֶׁיַּעֲלֶה. שֶׁיִּתְחַבְּרוּ סְדָקָיו:
אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף. לִסָּדֵק:
משנה ז
מֵאֵימָתַי אוֹכְלִים פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. מִשּׁוּם דְּדָרְשִׁינַן לְאָכְלָה וְלֹא לְהֶפְסֵד, וְאִם אוֹכְלָן קֹדֶם בִּשּׁוּלָן הַיְנוּ הֶפְסֵד:
הַפַּגִּים. פַּגֵּי תְאֵנָה כְּדִכְתִיב (שיר השירים ב) הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ:
מִשֶּׁהִזְרִיחוּ. הֶאֱדִימוּ, וְזֶהוּ הַתְחָלַת בִּשּׁוּלָן:
אוֹכֵל בָּהֶם פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה. אֲבָל לְלַקֵּט וּלְהַכְנִיס לַבַּיִת אֵינוֹ רַשַּׁאי עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ:
בִּחֲלוּ. שֶׁגָּדַל הַרְבֵּה, וְדוֹמֶה לוֹ וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי (זכריה יא). וּבַיְרוּשַׁלְמִי יָלִיף לַהּ מִדִּכְתִיב (ויקרא כה) תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל וּכְתִיב (שם) מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, בִּשְׁתֵּי תְבוּאוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת מִן הַבַּיִת וְאַחַת מִן הַשָּׂדֶה:
משנה ח
מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם. שֶׁסּוֹחֲטוֹ וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה:
מִשֶּׁהִבְאִישׁוּ. מִשֶּׁיִּקָּרְאוּ בָּאְשָׁה, וְהַיְנוּ כְּשֶׁיַּתְחִילוּ לְהִתְבַּשֵּׁל וְנִתְבַּשְּׁלוּ עַד שֶׁהַחַרְצַנִּים שֶׁבִּפְנִים נִרְאִים מִבַּחוּץ מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה:
משנה ט
רְבִיעִית לִסְאָה. שֶׁמִּסְּאָה זֵיתִים יָכוֹל לְהוֹצִיא רְבִיעִית הַלֹּג שֶׁמֶן:
פּוֹצֵעַ. דֶּרֶךְ הַזֵּיתִים לְפָצְעָן כְּדֵי לְמַתֵּק מְרִירוּתָן:
וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. דְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל הוּא. אֲבָל לָסוּךְ לֹא חָזוּ, וְאֵין סָכִין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ:
הִכְנִיסוּ חֲצִי לֹג. שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עַד שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיא חֲצִי לֹג מִסְּאָה:
הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ. שֶׁנִּתְגַּדְּלוּ שְׁלִישׁ מִמַּה שֶׁעֲתִידִים לְהִתְגַּדֵּל, אִי נַמִּי שֶׁמּוֹצִיא מֵהֶן עַכְשָׁיו שְׁלִישׁ מִמַּה שֶּׁמּוֹצִיא לִסְאָה כְּשֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יָפֶה:
כָּךְ עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית. אֵין אוֹכְלִין מֵהֶן בַּשְּׁבִיעִית עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְעוֹנַת מַעַשְׂרוֹת הַמְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק קַמָּא דְמַעַשְׂרוֹת, דְּדַוְקָא תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְזֵיתִים רְגִילִים לֶאֱכֹל קֹדֶם בִּשּׁוּלָן, לְפִיכָךְ הִתִּירוּ לֶאֱכֹל מֵהֶם בַּשָּׂדֶה בַּשְּׁבִיעִית קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר פֵּרוֹת:
משנה י
אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. מִשּׁוּם דִּלְאָכְלָה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא לְהֶפְסֵד. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי כֵּיוָן דְּאַפְקְרִינְהוּ רַחֲמָנָא לַפֵּרוֹת, אִם יִקְצְצֵם הֲוֵי גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים:
מִשֶּׁיּוֹצִיא. תְּחִלַּת הֶעָלִין בִּימֵי נִיסָן:
מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ. מִשֶּׁיַּתְחִילוּ לְהַכְבִּיד וְלִתְלוֹת כְּעֵין שַׁלְשֶׁלֶת:
מִשֶּׁיְּגָרְעוּ. מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ גַרְעִינִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר, הַבֹּסֶר כְּשֶׁיַּגְדִּילוּ הָעֲנָבִים וְנַעֲשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן נִקְרָא גָּרוּעַ:
מִשֶּׁיָּנֵצוּ. מִשֶּׁיִּגְדַּל עֲלֵיהֶן הַנֵּץ, כְּמוֹ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ (שיר השירים ב), כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ אָסוּר לְקָצְצָן בַּשְּׁבִיעִית:
מֻתָּר לְקָצְצוֹ. וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם הֶפְסֵד הַפְּרִי, אוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל לְאִידָךְ לִישְׁנָא, שֶׁכְּבָר הַפְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. וּמִשּׁוּם קוֹצֵץ אִילָנוֹת טוֹבִים לֵיכָּא אִם הוּא מְעֻלֶּה בְּדָמִים, שֶׁדָּמָיו יְקָרִים לְעֵצִים יוֹתֵר מִלְּאִילָן:
וְכַמָּה יְהֵא בַזַּיִת. לָאו אַשְּׁבִיעִית קָאֵי, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא אָסוּר לְקָצְצוֹ מִשּׁוּם קוֹצֵץ אִילָנוֹת טוֹבִים, כְּדִכְתִיב (דברים כ) כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאוֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:
רֹבַע. הַקַּב, מִשּׁוּם דְּחָשִׁיב יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִילָנוֹת, דְּאִלּוּ בְּדֶקֶל מֻתָּר לְקָצְצוֹ עַד דְּטָעִין קַבָּא: