ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ב
הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. שֶׁנָּתַן עַל הַמַּיִם אֵפֶר הַרְבֵּה. וְלָאֵפֶר עַצְמוֹ קָרֵי קִדּוּשׁ:
נוֹטֵל. מֵאוֹתוֹ אֵפֶר:
וּמְקַדֵּשׁ. בּוֹ מַיִם אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ בְאוֹתוֹ שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם מְקַדֵּשׁ וְחוֹזֵר וּמְקַדֵּשׁ כַּמָּה פְעָמִים, אֶלָּא שֶׁמְּנַגְּבוֹ:
זָלַף אֶת הַמַּיִם. הִזָּה מִן הַמַּיִם הַמְקֻדָּשִׁים עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים עַד שֶׁכָּלוּ כָל הַמַּיִם, וְהָאֵפֶר נִשְׁאַר בְּשׁוּלֵי הַכְּלִי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. וַהֲלָכָה כַחֲכָמִים בְּתַרְוַיְהוּ: