ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
הַמְקַדֵּשׁ. מֵי חַטָּאת. הַבָּא לִתֵּן מֵאֵפֶר הַפָּרָה לְתוֹךְ הַמַּיִם. וְהוּא קִדּוּשׁ הָאָמוּר בְּכָל מְכִלְתִּין:
אוֹ עַל הַצַּד. עַל צִדּוֹ שֶׁל כֶּלִי:
וְאַחַר כָּךְ נָפַל לַשֹּׁקֶת. עַל הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹךְ הַשֹּׁקֶת. פְּסוּלִים אוֹתָן הַמַּיִם לְהַזָּאָה, דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר יט] וְלָקְחוּ וְנָתַן, עַד שֶׁיָּבֹא הָאֵפֶר בְּתוֹךְ הַמַּיִם מִכֹּחַ אָדָם:
נָטַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה. נָטַל אֵפֶר מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה הַשְּׁפוֹפֶרֶת קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר בַּמַּיִם:
אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת. קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ:
הַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר. דְּהַיְנוּ הָאֵפֶר שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁמְּלָאכָה אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת בָּאֵפֶר, כְּדַאֲמַרַן:
וְהַמַּיִם פְּסוּלִים. דְּנַעֲשֵׂית מְלָאכָה עִם הַמַּיִם, וּלְעֵיל [סוֹף] פֶּרֶק פָּרַת חַטָּאת שָׁנִינוּ שֶׁהַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּמַּיִם עַד שֶׁיַּטִּילוּ אֶת הָאֵפֶר:
זְקָפָהּ בָּאָרֶץ. לְאַחַר שֶׁנָּטַל הָאֵפֶר מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת הִנִּיחַ הַשְּׁפוֹפֶרֶת בָּאָרֶץ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר בַּמַּיִם:
פָּסוּל. הַמִּלּוּי דְּהַיְנוּ הַמַּיִם, לְפִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה עִם הַמַּיִם. וְאִם הִנִּיחַ הַשְּׁפוֹפֶרֶת בְּיָדוֹ וְכָפָה יָדוֹ עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר הָאֵפֶר שֶׁבְּתוֹכָהּ וְאַחַר כָּךְ נָתַן הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם, כָּשֵׁר הַמִּלּוּי דְּהַיְנוּ הַמַּיִם, דְּאֵין זוֹ חֲשׁוּבָה מְלָאכָה:
לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר. לִשְׁמֹר הָאֵפֶר שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת אִם לֹא יָכֹף יָדוֹ עַל פִּיהָ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָשִׁיב הַפְּקָק עַל פִּיהָ עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, זְקָפָהּ בָּאָרֶץ, הִנִּיחַ הָאֵפֶר בָּאָרֶץ, פָּסוּל הָאֵפֶר, דִּכְתִיב לְמִשְׁמֶרֶת, [וּבָאָרֶץ אֵינָהּ לְמִשְׁמֶרֶת]. וְאִם נָתַן הָאֵפֶר לְתוֹךְ יָדוֹ כָּשֵׁר, דְּאֶפְשָׁר לְשָׁמְרוֹ וְשַׁפִּיר קָרִינַן בֵּיהּ לְמִשְׁמֶרֶת. וּלְפִי זֶה גָּרְסִינַן לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר: