ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו
משנה א
הַמְקַדֵּשׁ. מֵי חַטָּאת. הַבָּא לִתֵּן מֵאֵפֶר הַפָּרָה לְתוֹךְ הַמַּיִם. וְהוּא קִדּוּשׁ הָאָמוּר בְּכָל מְכִלְתִּין:
אוֹ עַל הַצַּד. עַל צִדּוֹ שֶׁל כֶּלִי:
וְאַחַר כָּךְ נָפַל לַשֹּׁקֶת. עַל הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹךְ הַשֹּׁקֶת. פְּסוּלִים אוֹתָן הַמַּיִם לְהַזָּאָה, דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר יט] וְלָקְחוּ וְנָתַן, עַד שֶׁיָּבֹא הָאֵפֶר בְּתוֹךְ הַמַּיִם מִכֹּחַ אָדָם:
נָטַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה. נָטַל אֵפֶר מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה הַשְּׁפוֹפֶרֶת קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר בַּמַּיִם:
אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת. קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ:
הַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר. דְּהַיְנוּ הָאֵפֶר שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁמְּלָאכָה אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת בָּאֵפֶר, כְּדַאֲמַרַן:
וְהַמַּיִם פְּסוּלִים. דְּנַעֲשֵׂית מְלָאכָה עִם הַמַּיִם, וּלְעֵיל [סוֹף] פֶּרֶק פָּרַת חַטָּאת שָׁנִינוּ שֶׁהַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּמַּיִם עַד שֶׁיַּטִּילוּ אֶת הָאֵפֶר:
זְקָפָהּ בָּאָרֶץ. לְאַחַר שֶׁנָּטַל הָאֵפֶר מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת הִנִּיחַ הַשְּׁפוֹפֶרֶת בָּאָרֶץ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר בַּמַּיִם:
פָּסוּל. הַמִּלּוּי דְּהַיְנוּ הַמַּיִם, לְפִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה עִם הַמַּיִם. וְאִם הִנִּיחַ הַשְּׁפוֹפֶרֶת בְּיָדוֹ וְכָפָה יָדוֹ עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר הָאֵפֶר שֶׁבְּתוֹכָהּ וְאַחַר כָּךְ נָתַן הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם, כָּשֵׁר הַמִּלּוּי דְּהַיְנוּ הַמַּיִם, דְּאֵין זוֹ חֲשׁוּבָה מְלָאכָה:
לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר. לִשְׁמֹר הָאֵפֶר שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת אִם לֹא יָכֹף יָדוֹ עַל פִּיהָ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָשִׁיב הַפְּקָק עַל פִּיהָ עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, זְקָפָהּ בָּאָרֶץ, הִנִּיחַ הָאֵפֶר בָּאָרֶץ, פָּסוּל הָאֵפֶר, דִּכְתִיב לְמִשְׁמֶרֶת, [וּבָאָרֶץ אֵינָהּ לְמִשְׁמֶרֶת]. וְאִם נָתַן הָאֵפֶר לְתוֹךְ יָדוֹ כָּשֵׁר, דְּאֶפְשָׁר לְשָׁמְרוֹ וְשַׁפִּיר קָרִינַן בֵּיהּ לְמִשְׁמֶרֶת. וּלְפִי זֶה גָּרְסִינַן לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר:
משנה ב
הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. שֶׁנָּתַן עַל הַמַּיִם אֵפֶר הַרְבֵּה. וְלָאֵפֶר עַצְמוֹ קָרֵי קִדּוּשׁ:
נוֹטֵל. מֵאוֹתוֹ אֵפֶר:
וּמְקַדֵּשׁ. בּוֹ מַיִם אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ בְאוֹתוֹ שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם מְקַדֵּשׁ וְחוֹזֵר וּמְקַדֵּשׁ כַּמָּה פְעָמִים, אֶלָּא שֶׁמְּנַגְּבוֹ:
זָלַף אֶת הַמַּיִם. הִזָּה מִן הַמַּיִם הַמְקֻדָּשִׁים עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים עַד שֶׁכָּלוּ כָל הַמַּיִם, וְהָאֵפֶר נִשְׁאַר בְּשׁוּלֵי הַכְּלִי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. וַהֲלָכָה כַחֲכָמִים בְּתַרְוַיְהוּ:
משנה ג
טְפִי. פַּךְ קָטָן שֶׁפִּיו צַר וְהַמַּיִם הַיּוֹרְדִים מִמֶּנּוּ יוֹרְדִים טִיף טִיף:
אַף עַל פִּי שֶׁפִּיו צַר. פָּחוֹת מִשְּׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד:
הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מְקֻדָּשִׁים. וּכְשֵׁרִים לְהַזּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְנַס שָׁם מֵאֵפֶר הַפָּרָה כְּלָל, דַּהֲווּ כְּאִלּוּ מְחֻבָּרִים לַמַּיִם שֶׁבַּשֹּׁקֶת:
הָיָה סְפוֹג. אִם בִּשְׁעַת מִלּוּי הָיָה סְפוֹג בַּשֹּׁקֶת, הַמַּיִם הַבְּלוּעִים בַּסְּפוֹג פְּסוּלִים, דְּמַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי בָּעִינַן, וְאֵין הַסְּפוֹג כְּלִי:
יְזַלֵּף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג. כְּשֶׁבָּא לִטֹּל הַמַּיִם וְלִתְּנֵם בַּצְּלוֹחִית, שׁוֹפֵךְ כָּל הַמַּיִם עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַסְּפוֹג, אֲבָל לֹא יִשְׁפֹּךְ מִן הַמַּיִם שֶׁבַּסְּפוֹג כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ הַמַּיִם שֶׁבַּסְּפוֹג שֶׁהֵם פְּסוּלִים עִם הַמַּיִם שֶׁבַּשֹּׁקֶת שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְיִפָּסְלוּ כֻלָּם:
נָגַע בַּסְּפוֹג. נִסְחָטִים מֵי הַסְּפוֹג לְתוֹךְ הַשֹּׁקֶת וְנִתְעָרְבוּ הַפְּסוּלִים בַּכְּשֵׁרִים, וְנִפְסְלוּ כֻלָּם:
משנה ד
נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ. הֲרֵי שֶׁהָיָה קִלּוּחַ יוֹרֵד מֵהַר מְעֻקָּם וְאֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ הֶחָבִית שֶׁרוֹצֶה לְמַלְּאוֹתָהּ לְקִדּוּשׁ, וְנָתַן יָדוֹ לְמַעְלָה בְרֹאשׁ הָהָר לַעֲשׂוֹתָהּ כְּעֵין צִנּוֹר כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ יָדוֹ לֶחָבִית שֶׁל קִדּוּשׁ, וְכֵן עֲלֵי יְרָקוֹת הָרְאוּיִין לַאֲכִילָה וּמְקַבְּלִין טֻמְאָה:
פְּסוּלִים. הַמַּיִם. כִּדְיָלְפִינַן בְּפֶרֶק ב' דִּזְבָחִים (דף כה) מִדִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יא] מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר, הֲוָיָתָן עַל יְדֵי טָהֳרָה תְהֵא. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא בְּמִקְוֶה הוּא דִכְתִיב, יָלְפִינַן מִנֵּיהּ כָּל הֲוָיוֹת. וְהָכִי הָוֵי מַשְׁמָעוּת דִּקְרָא, הֲוָיָתָן שֶׁל כָּל מַיִם הַמְטַהֲרִים, עַל יְדֵי טָהֳרָה תְהֵא, בֵּין שֶׁאַתָּה מְהַוֶּה אוֹתָן לִהְיוֹת מִקְוֶה אוֹ מִלּוּי הֲוֵי מְהַוֶּה אוֹתָן עַל יְדֵי דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
משנה ה
הַמְפַנֶּה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת. שֶׁעָשָׂה חָרִיץ מִן הַמַּעְיָן עַד הַגַּת כְּדֵי שֶׁיִּפְנוּ שָׁם מֵי הַמַּעְיָן, וְאַחַר כָּךְ הִפְסִיקָן:
גַּת. בּוֹר שֶׁעוֹשִׂין לִפְנֵי הַגַּת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַיַּיִן, קָרוּי גַּת:
גֵּבִים. לְשׁוֹן עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים הָאָמוּר בְּסֵפֶר מְלָכִים [ב ג]. וְהוּא רְקָק שֶׁל מַיִם:
פְּסוּלִים. לַזָּבִים לִטְבִילָה, דְּלָאו מַיִם חַיִּים נִינְהוּ:
וְלַמְצֹרָעִים. דְבָעִינַן מַיִם חַיִּים לְהַזּוֹת עָלָיו עִם דַּם הַצִּפּוֹר:
וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת. בָּעִינַן מַיִם חַיִּים, וְהָנֵי כֵּיוָן דְּהִפְסִיקָן לָאו מַיִם חַיִּים נִינְהוּ. וְהָא דְקָתָנֵי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בִכְלִי, כְּדֵי לְפָסְלָן לְקִדּוּשׁ בְּכָל עִנְיָן אֲפִלּוּ בָא לְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ הַגַּת אוֹ בְתוֹךְ הַגֵּבִים עַצְמָן: