ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה י
הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה. שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה:
הִכָּהוּ קוֹץ. כָּל הֵיכָא דְנוֹשֵׁר מֵחֲמַת אֹנֶס אֵינוֹ לֶקֶט, דִּכְתִיב (ויקרא יט) וְלֶקֶט קְצִירְךָ, אֵין לֶקֶט אֶלָּא מֵחֲמַת קָצִיר:
תּוֹךְ הַיָּד. אַנָּשַׁר קָאֵי, כְּלוֹמַר תּוֹךְ הַיָּד וְנָשַׁר, תּוֹךְ הַמַּגָּל וְנָשַׁר, דְּהַנּוֹשֵׁר מִתּוֹךְ הַיָּד וּמִתּוֹךְ הַמַּגָּל לָעֲנִיִּים. אֲבָל הַנּוֹשֵׁר מֵאַחַר הַיָּד מִנִּדְנוּד יָדוֹ וּמֵאַחַר הַמַּגָּל מִכֹּחַ תְּנוּעַת הַמַּגָּל, לְבַעַל הַבַּיִת, דְּאֵין זֶה בְּדֶרֶךְ קְצִירָה:
רֹאשׁ הַיָּד. כְּשֶׁיָּדוֹ מְלֵאָה וְיֵשׁ שִׁבֳּלִים בֵּין רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְפַס יָדוֹ, הַנּוֹשֵׁר מִשָּׁם, וְכֵן הַנּוֹשֵׁר מֵרֹאשׁ הַמַּגָּל:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לָעֲנִיִּים. דְּדָמֵי לְתוֹךְ הַיָּד וּלְתוֹךְ הַמַּגָּל:
וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְבַעַל הַבָּיִת. דִּמְדַמֵּי לֵיהּ לְאַחַר הַיָּד וּלְאַחַר הַמַּגָּל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: