ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ט
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָכָה לוֹ. פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן בְּעָשִׁיר שֶׁלָּקַט פֵּאָה לִזְכּוֹת בָּהּ לְעָנִי. דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר אָמְרִינַן תְּרֵי מִגּוֹ, מִגּוֹ דְּאִי בָעֵי מַפְקַר לְנִכְסֵיהּ וַהֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ, הַשְׁתָּא נַמִּי חָזֵי לֵיהּ, וּמִגּוֹ דְּאִי בָעֵי זָכֵי לְנַפְשֵׁיהּ זָכֵי נַמִּי לְחַבְרֵיהּ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי חַד מִגּוֹ אָמְרִינַן, תְּרֵי מִגּוֹ לֹא אָמְרִינַן. אֲבָל מֵעָנִי לְעָנִי, דִּבְרֵי הַכֹּל זָכָה לוֹ:
שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת. דְּהוֹאִיל וְאֵין הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֲווֹ לְהוּ כִּשְׁאָר תְּבוּאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁחַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר:
אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר. לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים, דְּהֶפְקֵר פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר אֵין קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה: