ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד
משנה א
הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר. דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב, הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵם יָבוֹזוּ:
בְּדָלִית. גֶּפֶן הַמֻּדְלֵית עַל גַּבֵּי עֵצִים אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָנוֹת:
מוֹרִיד וּמְחַלֵּק. דִּכְתִיב (שם) תַּעֲזֹב אוֹתָם, אוֹתָם שֶׁאֵין בָּהֶם סַכָּנָה אַתָּה עוֹזֵב לִפְנֵיהֶם וְאִי אַתָּה עוֹזֵב אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה בַּעֲלִיָּתָם, אֶלָּא מוֹרִיד מִן הָאִילָן וּמְחַלֵּק לָהֶם:
בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. עַל שֵׁם שֶׁאִילָנוֹת שֶׁל אֱגוֹזִים חֲלָקִים וְאֵין בָּהֶם קְשָׁרִים כִּשְׁאָר אִילָנוֹת קְרוּיִן חֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה. אַרֵישָׁא קָאֵי, בְּפֵאָה הַנִּתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר:
משנה ב
בְּדָלִית וּבְדֶקֶל. שֶׁמִּצְוָתָן בְּתָלוּשׁ:
משנה ג
נָטַל. אֶחָד מִן הָעֲנִיִּים מִקְצַת פֵּאָה שֶׁלִּקֵּט כְּבָר וְזָרַק לוֹ עַל הַשְּׁאָר כְּדֵי לִקְנֹת:
אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם. אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁלִּקֵּט, דְּקוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַתָּלוּשׁ וְהַמְחֻבָּר:
נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וְכוּ'. אַף עַל גַּב דְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ בְּסִמְטָא וּבְצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, הָכָא בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ לֹא תַקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן שֶׁיִּקְנוּ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹתָיו. אִי נַמִּי כֵּיוָן דְּנָפַל עָלֶיהָ גָּלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּבִנְפִילָה נִיחָא לֵיהּ דִּלְקְנֵי, בְּאַרְבַּע אַמּוֹת לֹא נִיחָא לֵיהּ דִּלְקְנֵי:
משנה ה
שָׁלֹשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מִתְגַּלֶּה בַּעַל הַבַּיִת וְנִרְאֶה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֵי שֶׁיִּקְחוּ הָעֲנִיִּים פֵּאָה. אַבְעָיוֹת לְשׁוֹן גִּלּוּי, נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו (עובדיה א) מְתַרְגְּמִינַן אִגַּלְיָן מַטְמְרוֹהִי:
בַּשַּׁחַר. מִפְּנֵי הַמֵּנִיקוֹת שֶׁבְּנֵיהֶם יְשֵׁנִים בַּשַּׁחַר וְאָז יֵשׁ לָהֶם פְּנַאי לִלְקֹט:
וּבַחֲצוֹת. מִפְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לָצֵאת בַּחֲצוֹת וְהוֹלְכִים לִלְקֹט פֵּאָה:
וּבַמִּנְחָה. מִפְּנֵי הַזְּקֵנִים הַהוֹלְכִים עַל מִשְׁעַנְתָּם וְאֵין מַגִּיעִים לַשָּׂדֶה עַד שְׁעַת הַמִּנְחָה:
שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ. מִשָּׁלֹשׁ עִתִּים הַלָּלוּ. וַהֲלָכָה שֶׁאֵין נוֹתְנִין פֵּאָה אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ עִתִּים הַלָּלוּ, אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם:
שֶׁל בֵּית נָמֵר. שֵׁם מָקוֹם, כְּדִכְתִיב (במדבר לב) אֶת בֵּית נִמְרָה. קוֹשְׁרִים חֶבֶל בְּצַד הַקָּמָה וְקוֹצְרִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁיִּכְלֶה הַחֶבֶל, וּמַנִּיחִים פֵּאָה לְכָל הַחֶבֶל, וְחוֹזְרִים וְקוֹשְׁרִים וּמַנִּיחִים פֵּאָה, וְהַיְנוּ מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן, כְּלוֹמַר מִכָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה, וְעַל זֶה מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח:
משנה ו
עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְכוּ'. דִּכְתִיב גַּבֵּי לֶקֶט וּפֵאָה וּבְקֻצְרְכֶם פְּרָט לְשֶׁקְּצָרוּהָ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, וְגַבֵּי שִׁכְחָה כְּתִיב (דברים כד) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, מִכָּאן אָמְרוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר פָּטוּר:
שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בִּשְׁעַת עִמּוּר. וּבִשְׁעַת עִמּוּר מִיהָא גֵּר הָיָה וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת. וְרַבָּנָן סָבְרֵי הוֹאִיל וְאִיכָּא שִׁכְחָה בָּעֹמֶר וְאִיכָּא שִׁכְחָה בַּקָּמָה כְּדִכְתִיב (שם) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה, אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשִׁכְחַת קָמָה יֶשְׁנוֹ בְּשִׁכְחַת עֹמֶר, וְהַאי עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּשִׁכְחַת קָמָה דְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹבֵד כּוֹכָבִים הָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו נִתְגַּיֵּר אֵינוֹ בְּשִׁכְחַת עֹמֶר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ז
קָמָה וּפָדָה עֳמָרִים פְּטוּרָה. דְּמִקְּרָא דִּמְמַעֲטִינַן קְצִיר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְמַעֲטִינַן נַמִּי קְצִיר הֶקְדֵּשׁ, דְּלָאו קְצִירְךָ הוּא. וּלְעִנְיַן שִׁכְחָה פְּלִיגֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן בְּהִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה עֳמָרִים, כִּי הֵיכִי דִפְלִיגֵי בְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר:
משנה ח
עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. הַיְנוּ מֵרוּחַ, כְּשֶׁהוּא מַשְׁוֶה פְּנֵי הַכְּרִי בְּרַחַת, אִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ בְּיַד הַגִּזְבָּר פְּטוּרִים, וְאִם לָאו אֵין הַהֶקְדֵּשׁ פּוֹטְרָן:
וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר. שֶׁנִּגְמְרוּ בְּעוֹדָן בְּיַד הַגִּזְבָּר:
משנה ט
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָכָה לוֹ. פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן בְּעָשִׁיר שֶׁלָּקַט פֵּאָה לִזְכּוֹת בָּהּ לְעָנִי. דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר אָמְרִינַן תְּרֵי מִגּוֹ, מִגּוֹ דְּאִי בָעֵי מַפְקַר לְנִכְסֵיהּ וַהֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ, הַשְׁתָּא נַמִּי חָזֵי לֵיהּ, וּמִגּוֹ דְּאִי בָעֵי זָכֵי לְנַפְשֵׁיהּ זָכֵי נַמִּי לְחַבְרֵיהּ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי חַד מִגּוֹ אָמְרִינַן, תְּרֵי מִגּוֹ לֹא אָמְרִינַן. אֲבָל מֵעָנִי לְעָנִי, דִּבְרֵי הַכֹּל זָכָה לוֹ:
שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת. דְּהוֹאִיל וְאֵין הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֲווֹ לְהוּ כִּשְׁאָר תְּבוּאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁחַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר:
אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר. לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים, דְּהֶפְקֵר פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר אֵין קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה:
משנה י
הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה. שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה:
הִכָּהוּ קוֹץ. כָּל הֵיכָא דְנוֹשֵׁר מֵחֲמַת אֹנֶס אֵינוֹ לֶקֶט, דִּכְתִיב (ויקרא יט) וְלֶקֶט קְצִירְךָ, אֵין לֶקֶט אֶלָּא מֵחֲמַת קָצִיר:
תּוֹךְ הַיָּד. אַנָּשַׁר קָאֵי, כְּלוֹמַר תּוֹךְ הַיָּד וְנָשַׁר, תּוֹךְ הַמַּגָּל וְנָשַׁר, דְּהַנּוֹשֵׁר מִתּוֹךְ הַיָּד וּמִתּוֹךְ הַמַּגָּל לָעֲנִיִּים. אֲבָל הַנּוֹשֵׁר מֵאַחַר הַיָּד מִנִּדְנוּד יָדוֹ וּמֵאַחַר הַמַּגָּל מִכֹּחַ תְּנוּעַת הַמַּגָּל, לְבַעַל הַבַּיִת, דְּאֵין זֶה בְּדֶרֶךְ קְצִירָה:
רֹאשׁ הַיָּד. כְּשֶׁיָּדוֹ מְלֵאָה וְיֵשׁ שִׁבֳּלִים בֵּין רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְפַס יָדוֹ, הַנּוֹשֵׁר מִשָּׁם, וְכֵן הַנּוֹשֵׁר מֵרֹאשׁ הַמַּגָּל:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לָעֲנִיִּים. דְּדָמֵי לְתוֹךְ הַיָּד וּלְתוֹךְ הַמַּגָּל:
וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְבַעַל הַבָּיִת. דִּמְדַמֵּי לֵיהּ לְאַחַר הַיָּד וּלְאַחַר הַמַּגָּל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
משנה יא
חוֹרֵי הַנְּמָלִים. דֶּרֶךְ הַנְּמָלִים לִכְנֹס תְּבוּאָה בְּחוֹרֵיהֶן:
שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה. עַד שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ לִקְצֹר:
שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁאֵין לָעֲנִיִּים בַּקָּמָה כְּלוּם:
שֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים. לְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ לִקְצֹר חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא הֵבִיאוּ שָׁם הַנְּמָלִים מִן הַלֶּקֶט. הִלְכָּךְ הַחִטִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁבַּחוֹרִים אוֹ שִׁבֳּלִים הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִּים, דְּיֵשׁ שָׁם מִן הַלֶּקֶט, אֲבָל חִטִּים הַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת, דְּמִן הַקָּמָה הָיָה. וְאֵלוּ הֵן עֶלְיוֹנִים, כָּל שֶׁהֵן לְבָנִים. וְאֵלוּ הֵן תַּחְתּוֹנִים, הַיְרוּקִים שֶׁנּוֹטִים לְהַשְׁחִיר וְנִכָּרִים שֶׁהֵם יְשָׁנִים:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִיִּים. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַגֹּרֶן בְּלֹא יֵרָקוֹן, וְשֶׁמָּא אֵלּוּ הַיְרוּקִים מִן הַתְּבוּאָה חֲדָשָׁה שֶׁקָּצְרוּ עַכְשָׁיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֵלֶק לָעֲנִיִּים:
שֶׁסְּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. דִּכְתִיב (שם) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶם מִשֶּׁלְּךָ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: