ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ב
הַגָּדוֹל מֻתָּר. לְהוֹצִיא לוֹ כְּלֵי בַּיִת שֶׁלְּמַטָּה, וְאֵין בְּנֵי הַקָּטָן אוֹסְרִין עָלָיו. דִּלְגַבֵּי גָּדוֹל הַךְ פִּרְצָה פִּתְחָא הִיא וְשָׁרֵי בְּאוֹתָן גִּפּוּפִים הָעוֹדְפִים מְעַט מִכָּאן וּמְעַט מִכָּאן כְּמַעֲקֶה שֶׁסְּבִיב הַגַּגּוֹת, וַחֲשִׁיבָא סְתִימָה, וּכְגוֹן שֶׁאֵין הַפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אֲבָל קָטָן אָסוּר לְהוֹצִיא לוֹ כְּלֵי הַבַּיִת, דִּבְנֵי גָּדוֹל אָסְרֵי עֲלֵיהּ, שֶׁהֲרֵי נִפְרָץ לוֹ בִּמְלֹאוֹ:
הַגְּדוֹלָה מֻתֶּרֶת. בִּשְׁבִיל הַגִּפּוּפִין שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָהּ מִכָּאן וּמִכָּאן הָוֵי הַךְ פִּרְצָה כְּפֶתַח:
וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה. שֶׁהֲרֵי נִפְרְצָה בִּמְלֹאָהּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּפְרְצָה קֹדֶם הַשַּׁבָּת, אֲבָל אִם נִפְרְצָה בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ הַקְּטַנָּה מֻתֶּרֶת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה לְמִקְצָת שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁנִּפְרְצָה הֻתְּרָה לְכֻלָּהּ שַׁבָּת:
חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. שֶׁנָּפַל הַכֹּתֶל הַפּוֹנֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים בִּמְלֹאוֹ אוֹ בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר:
חַיָּב. דְּכִרְשׁוּת הָרַבִּים הִיא:
פָּטוּר. אֲבָל אָסוּר, דְּלָאו רְשׁוּת הָרַבִּים הִיא אֶלָּא כַּרְמְלִית. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: