ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט
משנה א
כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת. וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּיּוּרִים חֲלוּקִים לְמַטָּה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, מִכָּל מָקוֹם הַגַּגּוֹת שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן תָּדִיר אֵין בָּהֶן חֲלֻקַּת רְשׁוּת, וְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּגַג זֶה מֻתָּר לְהוֹצִיאָן לָזֶה:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ עֲשָׂרָה. דְּאִם חָלוּק מֵהֶן בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה אָסוּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לַגַּגִּין, גְּזֵרָה מִשּׁוּם תֵּל גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּלֹא לֵיתֵי לְכַתֵּף עָלָיו:
כָּל אֶחָד רְשׁוּת לְעַצְמוֹ. וְאִם לֹא עֵרְבוּ דִּיּוּרִים שֶׁלְּמַטָּה אָסוּר לְטַלְטֵל מִזֶּה לָזֶה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן. מֵקֵל מִכֻּלָּן וְקָאָמַר, גַּגּוֹת וַחֲצֵרוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת שֶׁאֵינָן יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, הוֹאִיל וְכֻלָּן אֵין תַּשְׁמִישָׁן מְיֻחָד וְתָדִיר, רְשׁוּת אַחַת הֵן וּמְטַלְטְלִין מִזֶּה לָזֶה בְּלֹא עֵרוּב, וַאֲפִלּוּ הָיוּ הַגַּגּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה אוֹ נְמוּכוֹת יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, דְּלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם כְּלֵי הַבַּיִת:
לַכֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן. כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּאַחַת מֵהֶן, מוֹצִיאִים אוֹתָן מִזֶּה לָזֶה:
אֲבָל לֹא לַכֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְתוֹךְ הַבָּיִת. וֶהֱבִיאָן לֶחָצֵר עַל יְדֵי שֶׁעֵרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר, אָסוּר לְהוֹצִיאָן מֵחָצֵר זוֹ לְחָצֵר אַחֶרֶת אִם לֹא עֵרְבוּ שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת יַחַד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
משנה ב
הַגָּדוֹל מֻתָּר. לְהוֹצִיא לוֹ כְּלֵי בַּיִת שֶׁלְּמַטָּה, וְאֵין בְּנֵי הַקָּטָן אוֹסְרִין עָלָיו. דִּלְגַבֵּי גָּדוֹל הַךְ פִּרְצָה פִּתְחָא הִיא וְשָׁרֵי בְּאוֹתָן גִּפּוּפִים הָעוֹדְפִים מְעַט מִכָּאן וּמְעַט מִכָּאן כְּמַעֲקֶה שֶׁסְּבִיב הַגַּגּוֹת, וַחֲשִׁיבָא סְתִימָה, וּכְגוֹן שֶׁאֵין הַפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אֲבָל קָטָן אָסוּר לְהוֹצִיא לוֹ כְּלֵי הַבַּיִת, דִּבְנֵי גָּדוֹל אָסְרֵי עֲלֵיהּ, שֶׁהֲרֵי נִפְרָץ לוֹ בִּמְלֹאוֹ:
הַגְּדוֹלָה מֻתֶּרֶת. בִּשְׁבִיל הַגִּפּוּפִין שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָהּ מִכָּאן וּמִכָּאן הָוֵי הַךְ פִּרְצָה כְּפֶתַח:
וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה. שֶׁהֲרֵי נִפְרְצָה בִּמְלֹאָהּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּפְרְצָה קֹדֶם הַשַּׁבָּת, אֲבָל אִם נִפְרְצָה בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ הַקְּטַנָּה מֻתֶּרֶת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה לְמִקְצָת שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁנִּפְרְצָה הֻתְּרָה לְכֻלָּהּ שַׁבָּת:
חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. שֶׁנָּפַל הַכֹּתֶל הַפּוֹנֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים בִּמְלֹאוֹ אוֹ בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר:
חַיָּב. דְּכִרְשׁוּת הָרַבִּים הִיא:
פָּטוּר. אֲבָל אָסוּר, דְּלָאו רְשׁוּת הָרַבִּים הִיא אֶלָּא כַּרְמְלִית. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
משנה ג
מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ. מֵרוּחַ אַחַת שֶׁתּוֹפֶסֶת שְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁנִּפְרְצָה בְּקֶרֶן זָוִית, אֲפִלּוּ אֵין בַּפִּרְצָה עֶשֶׂר אַמּוֹת, הָכָא בְּקֶרֶן זָוִית לֹא חָשֵׁיב כְּפֶתַח, דְּפִתְחָא בְּקֶרֶן זָוִית לֹא עָבְדֵי אֱינָשֵׁי. וּפִרְצָה בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אֲפִלּוּ מֵרוּחַ אַחַת אוֹסֶרֶת:
וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו. שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית וְנָפַל קְצָת מִכֹּתֶל זֶה וּקְצָת מִכֹּתֶל זֶה, וְאֵין הַתִּקְרָה פְּרוּשָׂה וּמְתוּחָה עַל מְקוֹם הַפִּרְצָה, אֲבָל אִם הַתִּקְרָה פְּרוּשָׂה עַל מְקוֹם הַפִּרְצָה אֵין הַפִּרְצָה אוֹסֶרֶת בַּבַּיִת, דְּאָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם:
מֻתָּרִין לְאוֹתָהּ שַׁבָּת. הוֹאִיל וְהֻתַּר מִקְצָתוֹ:
לֶעָתִיד לָבֹא. לַשַּׁבָּת הַבָּאָה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם מֻתָּרִין כוּ'. כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא כָּךְ אֲסוּרִין לְאוֹתָהּ שַׁבָּת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְלֹא אָמְרִינַן הֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת הֻתְּרָה כֻּלָּהּ אֶלָּא לְעִנְיַן עֵרוּב, שֶׁדָּבָר שֶׁהֻתַּר עַל יְדֵי עֵרוּב לְמִקְצָת שַׁבָּת, וְנוֹלַד בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁעַל יָדוֹ יִתְבַּטֵּל הָעֵרוּב, אֵין הָעֵרוּב בָּטֵל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת הֻתְּרָה כֻּלָּהּ, אֲבָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ מְחִצּוֹת קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְנִפְרְצוּ מְחִצּוֹתָיו בְּשַׁבָּת לֹא אָמְרִינַן בֵּיהּ הוֹאִיל וְהֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת הֻתְּרָה כֻּלָּהּ:
משנה ד
עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים. וְהֵם בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, מְטַלְטְלִין תַּחַת הָעֲלִיָּה, דְּפִי תִקְרָה מִכָּאן וּמִכָּאן יוֹרֵד וְסוֹתֵם:
וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפֻלָּשִׁים. וְיֵשׁ לָהֶם מְחִצּוֹת מִלְּמַטָּה בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים:
מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ. הוֹאִיל וְאִיכָּא שְׁתֵּי מְחִצּוֹת, דְּקָסָבַר מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי מְחִצּוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא הָוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: