ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ז
אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים. פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ, שֶׁהַנַּחְתּוֹמִים עוֹרְכִים שָׁם כִּכָּרוֹת שֶׁל לֶחֶם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין הַפַּת. אֲרוּכוֹת, כְּמוֹ עֲרוּכוֹת:
שֶׁהֵן טְמֵאוֹת מִדְּרַבָּנָן. דִּנְהִי דְּמִן הַתּוֹרָה פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, רַבָּנָן גָּזוּר עֲלַיְהוּ, כִּדְמוּכָח בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק ב':
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּסָבַר לֹא חֲשִׁיבֵי כֵּלִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ כִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ לֹא הֲווּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁחִתְּכוֹ חֻלְיוֹת. שֶׁחִתְּכוֹ לַתַּנּוּר בְּרָחְבּוֹ לְחֻלְיוֹת וְהִנִּיחַ חֻלְיָא עַל גַּבֵּי חֻלְיָא וְנָתַן חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא, וְטָח אוֹתוֹ בְּטִיט וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה שֶׁל טִיט סָבִיב לְעַבּוֹתוֹ לִשְׁמֹר חֻמּוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַתַּנּוּרִים:
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ חֹל בֵּין הַסְּדָקִין, כְּשָׁבוּר דָּמֵי. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁהַטְּפֵלָה עוֹשָׂה אֶת כֻּלּוֹ אֶחָד וּמְחַבֶּרֶת אֶת הַסְּדָקִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר. עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר יֵשׁ זְמַן לְבֵית דִּין לוֹמַר מְעֻבֶּרֶת הַשָּׁנָה, וְהַחֹדֶשׁ הַבָּא הוּא אֲדָר שֵׁנִי. אֲבָל בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים לַאֲדָר אֵין יְכוֹלִים לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקָבְעוֹ נִיסָן, כַּמְפֹרָשׁ בִּפְסָחִים פֶּרֶק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ [דַּף נו]:
עַל תְּנָאי. אִם יִרְצֶה הַנָּשִׂיא תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת וְאִם לָאו לֹא תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת: