ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז
משנה א
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת. שֶׂה שֶׁהִפְרִישׁוֹ לְפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת:
כְּחָמֵשׁ סְלָעִים. שֶׁל פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:
כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. דְּאִם אָבַד אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, דְּהַהוּא כֶּסֶף חַיְּבֵיהּ רַחְמָנָא לֶאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָא אָזַל לֵיהּ. וְטַעֲמָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁהֵקִישׁ הַכָּתוּב פֶּטֶר חֲמוֹר לִבְכוֹר אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד) וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְגוֹ' וְכֹל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אָמַר קְרָא (במדבר יח) אַךְ פָּדֹה תִּפְדֶּה אֶת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֶת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה, לִפְדִיָּה הֵקַשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר:
משנה ב
לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָן. דְּהֵקֵלּוּ בְּצִיר שֶׁל חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר תַּעֲרָבְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם דָּם וְאֵינוֹ אֶלָּא לַחְלוּחִית בְּעָלְמָא. וְזוֹ הָיְתָה מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק הוֹסִיף עַל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה לוֹמַר שֶׁהוּא טָהוֹר, דְּלֹא מִבַּעְיָא דְּאֵינוֹ אוֹסֵר אֶת תַּעֲרָבְתּוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ טָהוֹר:
משנה ג
עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים. זוֹחֲלִין הֵן כְּגוֹן נְהָרוֹת שֶׁהֵם נִגָּרִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע. לְשׁוֹן זֹחֲלֵי עָפָר (דברים לב). וְדִינָן כְּמַעְיָן, שֶׁהֵן מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין וּבְכָל שֶׁהֵן, וְהֵן כְּשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת וְלִטְבִילַת זָבִים.
נוֹטְפִים. הֵן כְּגוֹן מֵי גְּשָׁמִים, וְדִינָן כְּמִקְוֶה לְטַהֵר בְּאַרְבָּעִים סְאָה וּבְאַשְׁבֹּרֶן, וּפְסוּלִים לְמֵי חַטָּאת, שֶׁאֵינָן מַיִם חַיִּים, וְכֵן לִטְבִילַת זָבִין. וּכְשֶׁנִּתְעָרְבוּ זוֹחֲלִין בְּנוֹטְפִין וְרַבּוּ הַזּוֹחֲלִין, דִּינָן כְּזוֹחֲלִין, וּכְשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת וְלִטְבִילַת זָבִים, וּמְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִים וּבְכָל שֶׁהֵן:
בְּבִירַת הַפִּלְיָא. שֵׁם מָקוֹם:
משנה ד
בַּעֲלֵה אֱגוֹז. הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה שֶׁל אֱגוֹז, דְּהַיְנוּ הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה כְּשֶׁהִיא לַחָה. אִם עֲשָׂאָהּ כְּמִין מַרְזֵב לִהְיוֹת הַמַּיִם הַזּוֹחֲלִים נִכְנָסִים בָּהּ וּמְקַלְּחִים מִמֶּנָּה לַחוּץ, דִּין זוֹחֲלִים יֵשׁ לַמַּיִם הַמְקַלְּחִים מִמֶּנָּה, וְהֵם כְּשֵׁרִים לְמֵי חַטָּאת וְלִטְבִילַת זָבִים וְכוּ'. וְלֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְנִכְנְסוּ בְּתוֹךְ קְלִפָּה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּית קִבּוּל וּמִשָּׁם מְקַלְּחִין לַחוּץ שׁוּב לֹא יִהְיֶה לָהֶם דִּין זוֹחֲלִים, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ קְלִפָּה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּלִי:
לִפְנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית. סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית:
משנה ה
קָלָל שֶׁל חַטָּאת. כְּלִי חֶרֶס שֶׁאֵפֶר פָּרָה מֻנָּח בּוֹ. תַּרְגּוּם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ (בראשית כד) וְקוּלְתַהּ עַל כַּתְפַּהּ:
שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ. וְלֹא נִטְמָא הַכְּלִי שֶׁאֵפֶר הַפָּרָה בְּתוֹכוֹ, דְּהָא אֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הָאֵפֶר טָמֵא, מִשּׁוּם דְּמֻנָּח בְּמָקוֹם טָמֵא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (במדבר יט) וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר:
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּסָבַר הוֹאִיל וְהַכְּלִי שֶׁהָאֵפֶר בְּתוֹכוֹ טָהוֹר הוּא, שַׁפִּיר קָרֵינָא בֵּיהּ מָקוֹם טָהוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוּת. סְתָם. וְכָל סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם:
שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים. דִּלְכַתְּחִלָּה לֹא מִבַּעְיָא לֵיהּ לְגַלֵּחַ אֶלָּא יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם גְּמוּרִים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים, עָלְתָה לוֹ נְזִירוּת, דְּאָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ:
וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא. שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל נְזִירוּת רִאשׁוֹנָה עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וְכֵיוָן שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל רִאשׁוֹנָה נִמְנֶה גַּם מִן הַנְּזִירוּת הַשְּׁנִיָּה, נִמְצְאוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל נְזִירוּת שְׁנִיָּה כָּלִים בְּשִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד:
משנה ו
וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים. אֶלָּא כּוֹנְסוֹ לְכִפָּה וּמֵת. מִשּׁוּם גְּזֵרָה, דְּאִי אָמַרְתְּ וְלַד שְׁלָמִים יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, אָתֵי לְאַשְׁהוֹיֵי לָאֵם עַד שֶׁתֵּלֵד וִיגַדֵּל עֲדָרִים מִן הַוְּלָדוֹת וְאָתֵי בְּהוּ לִידֵי גִּזָּה וַעֲבוֹדָה:
וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג. בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת קָאָמַר. שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה לְחַג הַסֻּכּוֹת, נִמְצָא עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב) וּבָאתָ שָׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, דְּמַשְׁמַע בְּרֶגֶל רִאשׁוֹן שֶׁתָּבֹא שָׁמָּה הָבֵא כָּל נְדָרִים שֶׁעָלֶיךָ. מִיהוּ בְּלָאו דְּלֹא תְּאַחֵר אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שָׁלֹשׁ רְגָלִים:
משנה ז
אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים. פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ, שֶׁהַנַּחְתּוֹמִים עוֹרְכִים שָׁם כִּכָּרוֹת שֶׁל לֶחֶם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין הַפַּת. אֲרוּכוֹת, כְּמוֹ עֲרוּכוֹת:
שֶׁהֵן טְמֵאוֹת מִדְּרַבָּנָן. דִּנְהִי דְּמִן הַתּוֹרָה פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, רַבָּנָן גָּזוּר עֲלַיְהוּ, כִּדְמוּכָח בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק ב':
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּסָבַר לֹא חֲשִׁיבֵי כֵּלִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ כִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ לֹא הֲווּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁחִתְּכוֹ חֻלְיוֹת. שֶׁחִתְּכוֹ לַתַּנּוּר בְּרָחְבּוֹ לְחֻלְיוֹת וְהִנִּיחַ חֻלְיָא עַל גַּבֵּי חֻלְיָא וְנָתַן חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא, וְטָח אוֹתוֹ בְּטִיט וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה שֶׁל טִיט סָבִיב לְעַבּוֹתוֹ לִשְׁמֹר חֻמּוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַתַּנּוּרִים:
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ חֹל בֵּין הַסְּדָקִין, כְּשָׁבוּר דָּמֵי. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁהַטְּפֵלָה עוֹשָׂה אֶת כֻּלּוֹ אֶחָד וּמְחַבֶּרֶת אֶת הַסְּדָקִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר. עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר יֵשׁ זְמַן לְבֵית דִּין לוֹמַר מְעֻבֶּרֶת הַשָּׁנָה, וְהַחֹדֶשׁ הַבָּא הוּא אֲדָר שֵׁנִי. אֲבָל בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים לַאֲדָר אֵין יְכוֹלִים לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקָבְעוֹ נִיסָן, כַּמְפֹרָשׁ בִּפְסָחִים פֶּרֶק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ [דַּף נו]:
עַל תְּנָאי. אִם יִרְצֶה הַנָּשִׂיא תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת וְאִם לָאו לֹא תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת:
משנה ח
מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים. דֶּרֶךְ שׁוֹלְקֵי זֵיתִים וְצַבָּעִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעוֹשִׂים לָהֶם תּוֹסֶפֶת טִיט עַל שְׂפָתָם שֶׁיַּעֲלוּ בָּהּ הַמַּיִם בְּעֵת רְתִיחָתָם. וְשֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים טָמֵא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת צְרִיכָה לַכְּלִי וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה גַּבֵּי תַּנּוּר וְכִירַיִם (ויקרא יא) וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם, וְדָרְשִׁינַן לָכֶם, כָּל שֶׁבְּצָרְכֵיכֶם, כְּלוֹמַר הַדָּבָר מִן הַכְּלִי שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לוֹ וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ הוּא שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה:
וְשֶׁל צַבָּעִים טָהוֹר. שֶׁאֵין הַצַּבָּעִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת לְפִי שֶׁיְּרֵאִים שֶׁמָּא יִפָּסֵד צִבְעָם:
משנה ט
עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ. אַף עַל גַּב דְּהַוְיָא אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה שֶׁהֲרֵי קִבֵּל אָבִיהָ קִדּוּשֶׁיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, אֲפִלּוּ הָכִי יוֹצְאָה בְּגֵט וּמְקַבֶּלֶת אֶת גִּטָּהּ כְּשֶׁהִיא חֵרֶשֶׁת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ דַּעַת, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה מִתְגָּרֶשֶׁת בְּעַל כָּרְחָהּ, הִלְכָּךְ לֹא בָּעִינַן דַּעְתָּהּ:
וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן. וְהִיא יְתוֹמָה, דְּלֹא הָיוּ נִשּׂוּאֶיהָ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, דְּרַבָּנָן. וְלֹא גָזְרִינַן תְּרוּמָה דְרַבָּנָן אַטּוּ תְרוּמָה דְאוֹרַיְתָא:
מָרִישׁ. קוֹרָה:
בִּירָה. בַּיִת גָּדוֹל:
מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים. שֶׁאִם אַתָּה מַצְרִיכוֹ לְקַעְקֵעַ בִּירָתוֹ וּלְהַחֲזִיר מָרִישׁ עַצְמוֹ, יִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה:
שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים. שֶׁהִיא גְּזוּלָה:
שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת. וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא אַחֶרֶת:
מִפְּנֵי תִקּוּן מִזְבֵּחַ. שֶׁלֹּא יִהְיוּ כֹּהֲנִים עֲצֵבִים שֶׁאָכְלוּ חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה, וְנִמְצָא מִזְבֵּחַ בָּטֵל, שֶׁנִּמְנָעִים מִלַּעֲבֹד עֲבוֹדָה: