ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
קָלָל שֶׁל חַטָּאת. כְּלִי חֶרֶס שֶׁאֵפֶר פָּרָה מֻנָּח בּוֹ. תַּרְגּוּם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ (בראשית כד) וְקוּלְתַהּ עַל כַּתְפַּהּ:
שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ. וְלֹא נִטְמָא הַכְּלִי שֶׁאֵפֶר הַפָּרָה בְּתוֹכוֹ, דְּהָא אֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הָאֵפֶר טָמֵא, מִשּׁוּם דְּמֻנָּח בְּמָקוֹם טָמֵא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (במדבר יט) וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר:
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּסָבַר הוֹאִיל וְהַכְּלִי שֶׁהָאֵפֶר בְּתוֹכוֹ טָהוֹר הוּא, שַׁפִּיר קָרֵינָא בֵּיהּ מָקוֹם טָהוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוּת. סְתָם. וְכָל סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם:
שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים. דִּלְכַתְּחִלָּה לֹא מִבַּעְיָא לֵיהּ לְגַלֵּחַ אֶלָּא יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם גְּמוּרִים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים, עָלְתָה לוֹ נְזִירוּת, דְּאָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ:
וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא. שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל נְזִירוּת רִאשׁוֹנָה עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וְכֵיוָן שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל רִאשׁוֹנָה נִמְנֶה גַּם מִן הַנְּזִירוּת הַשְּׁנִיָּה, נִמְצְאוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל נְזִירוּת שְׁנִיָּה כָּלִים בְּשִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד: