ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטִּבּוּרוֹ. קָסָבַר עִקַּר חַיּוּתָא בְטִבּוּרֵיהּ הוּא:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֵחָטְמוֹ. עִקַּר חַיּוּתָא מֵחָטְמוֹ הוּא, דִּכְתִיב (בראשית ז) כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו:
מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ. דְּאֵין קָרוּי חָלָל אֶלָּא מִן הַצַּוָּאר, כְּדִכְתִיב (יחזקאל כא) עַל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים, הִלְכָּךְ מִמֶּנּוּ הָיוּ מוֹדְדִים, כְּדִכְתִיב אֶל הֶחָלָל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: