אור ברסלב

ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ט

פרק ח

משנה א

עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מַה שֶּׁהַזְּקֵנִים אוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֻזְקְקוּ לְאָמְרָן:

שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמָּצֵא כוּ'. וּבְאוֹתוֹ פָּרָשָׁה נֶאֱמָר וְעָנוּ וְאָמְרוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כז) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:

הָיוּ יוֹצְאִים. וּבָאִים שָׁם וּמוֹדְדִים מִן הֶחָלָל לְצַד הָעֲיָרוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתָיו לֵידַע אֵיזוֹ קְרוֹבָה:

אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. אֵין בֵּית דִּין עֲשׂוּיִין שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר לַחְלֹק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הָרֹב לְצַד אֶחָד לְקַיֵּם אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. (שמות כג):

משנה ב

נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר. אֵצֶל גְּבוּל הַגּוֹיִם:

לֹא הָיוּ מוֹדְדִים. דִּכְתִיב כִּי יִמָּצֵא חָלָל, פְּרָט לְמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ, שֶׁסָּמוּךְ לִגְבוּל הַגּוֹיִם כְּאִלּוּ הִמְצִיא עַצְמוֹ לְמִיתָה הוּא:

לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין לֹא הָיוּ מוֹדְדִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. הָכִי קָאָמַר, נִמְצָא סָמוּךְ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, אֵין מוֹדְדִין לָהּ, אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין מוֹדְדִין, אֵיזוֹ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין קְרוֹבָה לוֹ. וְאִי לֹא הַדַר תַּנְיֵהּ, הֲוָה אֲמִינָא אֵין מוֹדְדִין כְּלָל, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר, מִכָּל מָקוֹם, דְּהַאי הָעִיר קְרָא יְתֵרָא הוּא, דְּמָצֵי לְמִכְתָּב וְהָיָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל וְיָצְאוּ זְקֵנֶיהָ:

מְכֻוָּן. מְצֻמְצָם, שֶׁאֵין זוֹ קְרוֹבָה לוֹ מִזּוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא חוּט:

שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתְּפוּת. וְהָכִי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא בִּבְכוֹרוֹת:

אֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. דִּכְתִיב (דברים כא) בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה'‏ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים:

משנה ג

נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד. הַשְׁתָּא לֹא מַיְרֵי תַּנָּא לְעִנְיַן מְדִידָה. דְּמִדְּקָתָנֵי סֵיפָא מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בַּמְּדִידָה עָסְקִינַן. אֶלָּא בְּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ עָסְקִינַן, דְּהֵיכָא דְנִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין רֹאשׁוֹ אֵצֶל גּוּפוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא הַגּוּף, דְּגוּפֵיהּ בְּדוּכְתֵּיהּ נָפַל וְרֵישָׁא הוּא דְּנָיֵיד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ. דְּרֵישָׁא הֵיכָא דְּנָפֵיל נָפֵיל וְגוּפֵיהּ רָהֵיט וְאָזֵיל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

משנה ד

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטִּבּוּרוֹ. קָסָבַר עִקַּר חַיּוּתָא בְטִבּוּרֵיהּ הוּא:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֵחָטְמוֹ. עִקַּר חַיּוּתָא מֵחָטְמוֹ הוּא, דִּכְתִיב (בראשית ז) כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו:

מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ. דְּאֵין קָרוּי חָלָל אֶלָּא מִן הַצַּוָּאר, כְּדִכְתִיב (יחזקאל כא) עַל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים, הִלְכָּךְ מִמֶּנּוּ הָיוּ מוֹדְדִים, כְּדִכְתִיב אֶל הֶחָלָל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

משנה ה

נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם. שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא לִמְדֹּד, כְּדִכְתִיב וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ:

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן כָּשֵׁר. שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֵיתָן לְעִכּוּבָא אֶלָּא לְמִצְוָה:

בְּקוֹפִיץ. סַכִּין גָּדוֹל:

מֵאֲחוֹרֶיהָ. מִמּוּל עָרְפָּהּ:

מְקוֹמָהּ אָסוּר. לְעוֹלָם:

וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן. עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע, דִּכְתִיב (דברים כא) אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד וְלֹא יִזָּרֵעַ, מַה זְּרִיעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע, אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע:

לְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים. לְסַתֵּת שָׁם אֲבָנִים:

משנה ו

לֹא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ. בְּלֹא מְזוֹנוֹת:

וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. בְּלֹא לְוָיָה:

משנה ז

תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. כִּשְׁאָר חֻלִּין:

כִּפְּרָה סְפֵקָהּ. הִיא עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ:

וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג. דִּכְתִיב בְּסוֹף פָּרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה (דברים כא) וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ:

משנה ח

עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רָאִיתָ. וּכְגוֹן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, [אָז] הָיוּ עוֹרְפִים. אֲבָל אִם בָּא אֶחָד תְּחִלָּה וְאָמַר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְהֵימְנוּהוּ כְּבֵי תְּרֵי, שֶׁהַתּוֹרָה הֶאֱמִינַתְהוּ דִּכְתִיב (שם) לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, הָא נוֹדַע אֲפִלּוּ עַל פִּי עֵד אֶחָד אֵין עוֹרְפִין, אַף עַל פִּי שֶׁבָּא עֵד אֶחָד אַחַר כָּךְ וְהִכְחִישׁוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן הַשֵּׁנִי, שֶׁאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם:

עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִיתָ הָיוּ עוֹרְפִים. וּכְגוֹן שֶׁהַשְּׁנַיִם וְהָאֶחָד פְּסוּלֵי עֵדוּת הֵן, דְּבִפְסוּלֵי עֵדוּת הֲלֵךְ אַחַר רֹב דֵּעוֹת:

משנה ט

בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. לְפִי שֶׁמַּכִּירִין הָיוּ בָּהֶם מִי רָגִיל לַהֲרֹג:

בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת. אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ. כְּלוֹמַר תּוֹרָתָם אֱמֶת מִבְּלִי דֹפִי:

משנה י

הוֹדָיַת מַעֲשֵׂר. וִדּוּי מַעֲשֵׂר, בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵוִי. לְפִי שֶׁעֶזְרָא קָנַס אֶת הַלְוִיִּם שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לָהֶם מַעֲשֵׂר כְּשֶׁעָלָה מִן הַגּוֹלָה וּבְנֵי לֵוִי לֹא עָלוּ עִמּוֹ, וְצִוָּה שֶׁיִּתְּנוּ הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֲנִים. וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל בִּטֵּל הַוִּדּוּי, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי:

בִּטֵּל אֶת הַמְעוֹרְרִים. שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים עַל הַדּוּכָן עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה', אָמַר וְכִי יֵשׁ שֵׁינָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְעָמַד וּבִטְּלָן:

אֶת הַנּוֹקְפִין. שֶׁהָיוּ מְסַרְטִין לָעֵגֶל שֶׁל קָרְבָּן בֵּין קַרְנָיו כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל לוֹ דָּם בְּעֵינָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה וִיהֵא נוֹחַ לְכָפְתוֹ וּלְשָׁחְטוֹ. וְעָמַד הוּא וּבִטְּלוֹ, שֶׁנִּרְאֶה כְּבַעַל מוּם. וְהִתְקִין לָהֶם טַבָּעוֹת בַּקַּרְקַע לְהַכְנִיס צַוַּאר הַבְּהֵמָה לְתוֹכָהּ:

נוֹקְפִין. מַכִּין. וְדֻגְמָתוֹ [חֻלִּין ז:] אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה:

הָיָה פַטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלַיִם. בְּחֹל הַמּוֹעֵד. חָרָשֵׁי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל הָיוּ מַכִּין בַּפַּטִּישׁ לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת הָאָבֵד שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּמּוֹעֵד. וְעָמַד הוּא וּבִטְּלָן, מִשּׁוּם דְּאַוְּשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וְאִיכָּא זִלְזוּל מוֹעֵד:

וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל הַדְּמָאי. שֶׁהוּא אָמַר לִבְנֵי דוֹרוֹ כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְדוֹלָה עֲוֹן מִיתָה, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְטֶבֶל עֲוֹן מִיתָה. וְתִקֵּן שֶׁיּוֹצִיאוּ מִן הַדְּמַאי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּלְבַד, וְלֹא יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשַׂר עָנִי, שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר לַלֵּוִי אוֹ לָעָנִי הָבֵא רְאָיָה שֶׁהוּא טֶבֶל וְטֹל. וּמִתַּקָּנָה זוֹ וָאֵילָךְ הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִן הַשּׁוּק לֹא הָיָה שׁוֹאֵל אִם הֵן מְתֻקָּנִין אִם לָאו, אֶלָּא מִיָּד מַפְרִישׁ מֵהֶם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר, שֶׁכָּל הַלּוֹקֵחַ מֵעַם הָאָרֶץ פֵּרוֹת הֵם בְּחֶזְקַת שֶׁהֵם דְּמַאי:

משנה יא

סַנְהֶדְרִין. שֵׁם הַדַּיָּנִים. וְנִקְרָאִים סַנְהֶדְרִין שֶׁשּׂוֹנְאִים הַדְרַת פָּנִים בַּדִּין:

בָּטַל הַשִּׁיר. דִּכְתִיב (איכה ה) זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם, בַּזְּמַן שֶׁבָּטְלוּ הַזְּקֵנִים הַיּוֹשְׁבִים בַּשַּׁעַר שֶׁהֵם הַסַּנְהֶדְרִין, בָּטְלוּ הַבַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם גַּם כֵּן:

משנה יב

מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים. כָּל הַנְּבִיאִים נִקְרָאִים נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, חוּץ מֵחַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי וְחַבְרֵיהֶן דְּאַחֲרוֹנִים נִינְהוּ, שֶׁהָיוּ בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי:

בָּטַל הַשָּׁמִיר. כְּמִין תּוֹלַעַת, בְּרִיָּתוֹ כִּשְׂעֹרָה, שֶׁהָיוּ מַרְאִים אוֹתוֹ עַל הָאֲבָנִים הָרְשׁוּמוֹת בַּדְּיוֹ וְהֵן נִבְקָעוֹת מֵאֵלֵיהֶן, וּבוֹ פִּתְּחוּ אַבְנֵי הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, דִּכְתִיב בְּהוּ בְּמִלֻּאוֹתָם, שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמוֹת שֶׁלֹּא יְחַסְּרוּ בָּהֶם, אֶלָּא כּוֹתֵב עֲלֵיהֶן בִּדְיוֹ וּמַרְאֶה לָהֶם שָׁמִיר עַל פְּנֵי הַדְּיוֹ בַּחוּץ:

וְנֹפֶת צוּפִים. דְּבַשׁ הַבָּא מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ צִיפִיאָה, וּמְשֻׁבָּח מְאֹד:

וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה. אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

משנה יג

הַטָּהֳרָה בִּטְּלָה אֶת הַטַּעַם. טָהֳרָה שֶׁפָּסְקָה מִיִּשְׂרָאֵל, בִּטְלָהּ טַעַם הַפֵּרוֹת וְרֵיחָם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים וְעוֹסְקִים בַּטָּהֳרָה אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְטַהֵר אֶת הַפֵּרוֹת מִטַּעַם רַע וְרֵיחַ רַע:

מַעֲשֵׂר בִּטֵל שֹׁמֶן דָּגָן. דְּמַעֲשֵׂר אִקְּרֵי חֵלֶב, כְּדִכְתִיב (במדבר יח) כָּל חֵלֶב יִצְהָר:

משנה יד

בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס. חַיִל שֶׁהֵבִיא אַסְפַּסְיָנוּס עַל יְרוּשָׁלַיִם:

גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים. הָיוּ עוֹשִׂים לַחֲתָנִים עֲטָרוֹת מֵאֶבֶן מֶלַח שֶׁהוּא צָלוּל כְּעֵין הַבְּדֹלַח וְצוֹבְעִין אוֹתָהּ בְּגָפְרִית כְּעֵין צִיּוּרִין שֶׁקּוֹרִין ניי"ל. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי עֲטָרוֹת שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶרֶד. וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים, וְאֵין מֻתָּר אֶלָּא עֲטָרוֹת שֶׁל קָנִים:

וְעַל הָאֵרוּס. עָשׂוּי כְּמִין נָפָה שֶׁדָּפְנוֹתֶיהָ עֲגֻלּוֹת וְשׁוֹטְחִים עַל פִּיהָ עוֹר דַּק וּמַכִּין עָלָיו בְּמַקֵּל דַּק וּמוֹצִיא קוֹל צָלוּל. וּבְלַעַ"ז קוֹרִין לוֹ טַנְבּוּרוֹ:

עַטְרוֹת כַּלּוֹת. כְּעֵין עִיר עֲשׂוּיָה מִזָּהָב:

וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. פֵּרוּשׁ, חָכְמָה יְוָנִית. וְהֵם רְמָזִים וְחִידוֹת שֶׁהָיוּ לַיְּוָנִים, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶם אֶלָּא הָרְגִילִים בָּהֶם. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ טַעְמָא מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה (כשיצאו) [כְּשֶׁצָּרוּ] מַלְכֵי חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה, הָיוּ אוֹתָן שֶׁבִּפְנִים מְשַׁלְשְׁלִים לְאוֹתָן שֶׁבַּחוּץ בְּכָל יוֹם דִּינָרִין בַּקֻּפָּה וְמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִין. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, וְלָעַז לָהֶם בְּחָכְמָה יְוָנִית, כָּל זְמַן שֶׁהֵם עֲסוּקִין בָּעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם. אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם דִּינָרִים בַּקֻּפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר אָדָם שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִיר, וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד לִבְנוֹ חָכְמָה יְוָנִית:

בַּפֻּלְמוֹס הָאַחֲרוֹן. הוּא חֻרְבַּן הַבַּיִת. וְשֶׁל טִיטוּס נַמִּי הֲוָה:

בָּאַפִּרְיוֹן. כְּמוֹ אֹהֶל שֶׁל מְעִילִין וְטַלִּיתוֹת מֻזְהָבוֹת:

וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן. מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. וְכֵן הֲלָכָה:

משנה טו

בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. כְּגוֹן מִמְּשָׁלוֹת שׁוּעָלִים, דְּאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין [לח:] כִּי הָוֵי דָרִישׁ רַבִּי מֵאִיר בְּפִרְקָא הֲוָה דָרִישׁ תִּלְתָא שְׁמַעְתָּתָא וְתִלְתָא אַגַּדְתָּא וְתִלְתָא מַתְלֵי:

הַשַּׁקְדָּנִים. שׁוֹקְדִים עַל דַּלְתוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ לַיְלָה וָיוֹם, כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת [סג:] דְּאָמַר בֶּן עַזַּאי מָה אֶעֱשֶׂה וְנַפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה:

הַדַּרְשָׁנִים. שֶׁהָיָה בָּקִי בְּמִדְרַשׁ טַעֲמֵי מִקְרָאוֹת, כִּדְאָמַר [בְּרָכוֹת יב:] וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא:

בָּטַל כְּבוֹד תּוֹרָה. שֶׁהָיָה נוֹתֵן לֵב לִדְרֹשׁ עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ [מְנָחוֹת כח:]. וְזֶהוּ כְּבוֹד תּוֹרָה גָּדוֹל, שֶׁאֵין בָּהּ דָּבָר לְבַטָּלָה:

בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשִׂים מֻפְלָאִים כִּדְאָמְרִינַן בְּתַעֲנִיּוֹת [כה.] יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלַק, וְלָעִזִּים לְהָבִיא זְאֵבִים בְּקַרְנֵיהֶם:

קַטְנוּתָם שֶׁל חֲסִידִים. שֶׁהָיוּ הַחֲסִידִים הוֹלְכִים וּמִתְקַטְנִין, וְהוּא הָיָה מִקְּטַנֵיהֶן וְסוֹפָן:

מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. שֶׁעַד שֶׁמֵּת הוּא, הָיָה בְּרִיאוּת בָּעוֹלָם, וְהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה מְעֻמָּד [מְגִלָּה כא.], וּמִשֶּׁמֵּת בָּאת תְּשׁוּת כֹּחַ לָעוֹלָם וְהִתְחִילוּ לִלְמֹד מְיֻשָּׁב. וְזֶהוּ בָּטַל כְּבוֹד תּוֹרָה:

מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה. תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי הוֹסִיפוּ וְכָתְבוּ זֶה בַּמִּשְׁנָה:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה