ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
מִגְרָשׁ. רְחָבָה פְּנוּיָה מִזְּרִיעָה וּמֵאִילָנוֹת לְנוֹי הָעִיר: וְאַלְפַּיִם. לֹא הֻזְכַּר לְתִתָּם לַלְוִיִּם, וְלֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לִיצִיאַת תְּחוּם שַׁבָּת:
שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וְאַלְפַּיִם סָבִיב נִתְּנוּ לַלְוִיִּם. מֵהֶם הִנִּיחוּ אֶלֶף סָבִיב הָעִיר לַמִּגְרָשׁ, וְהַשְּׁאָר שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שֶׁתְּחוּם אַלְפַּיִם אַמָּה דְּרַבָּנָן: