ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה
משנה א
כָּךְ בּוֹדְקִים אוֹתוֹ. אֶת הַבּוֹעֵל:
וּבָאוּ וּבָאוּ. שְׁנֵיהֶם בְּוָי"ו יְתֵרָא לִדְרָשָׁא:
נִטְמְאָה וְנִטְמָאָה. וָי"ו יְתֵרָא דִּבְוְנִטְמְאָה שְׁנִיָּה לִדְרָשָׁא:
רַבִּי אוֹמֵר שְׁנֵי פְעָמִים וְכוּ'. רַבִּי לֹא דָרֵישׁ וָי"ו יְתֵרָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא רִבּוּי דִקְרָאֵי קָא דָרֵישׁ, בֵּין בְּוּבָאוּ וּבָאוּ, בֵּין בְּנִטְמְאָה וְנִטְמָאָה:
משנה ב
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ. כָּל הֵיכִי דִּתְנִינַן בּוֹ בַיּוֹם, בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִנְשִׂיאוּת, שֶׁנִּתְרַבּוּ הַתַּלְמִידִים, שֶׁנָּתְנוּ רְשׁוּת לַכֹּל לִכָּנֵס. וּמִשּׁוּם דְּהַךְ דְּרָשָׁה דְנִטְמְאָה וְנִטְמָאָה נַמִּי בּוֹ בַיּוֹם נִדְרְשָׁה, נַקְטִינְהוּ לְכָל הָנָךְ הָכָא:
כְּלִי חֶרֶס. הוּא רִאשׁוֹן, שֶׁנִּטְמָא מִן הַשֶּׁרֶץ שֶׁהוּא אָב. וְהָאֹכֶל שֶׁבְּתוֹכוֹ שֵׁנִי, שֶׁטִּמְּאוֹ הַכְּלִי:
אֵינוֹ אוֹמֵר טָמֵא. כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ טָמֵא. אֶלָּא יִטְמָא, לְמִדְרָשׁ בֵּיהּ נַמִּי יְטַמֵּא, שֶׁמְּטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים:
לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי. לְהָכִי נָקַט כִּכָּר, לְפִי שֶׁהוּא מָצוּי בַּתַּנּוּר:
שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. וַאֲפִלּוּ בְּחֻלִּין. דִּקְרָא סְתָמָא כְּתִיב:
דּוֹר אַחֵר. מִן הָעֲתִידִים לָבֹא. שֶׁיְּטַהֵר אֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְאַף בִּתְרוּמָה, שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה:
וַהֲרֵי עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ רְאָיָה מִן הַמִּקְרָא שֶׁהוּא טָמֵא. אַף בְּחֻלִּין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין, אֶלָּא בִּתְרוּמָה:
משנה ג
מִגְרָשׁ. רְחָבָה פְּנוּיָה מִזְּרִיעָה וּמֵאִילָנוֹת לְנוֹי הָעִיר: וְאַלְפַּיִם. לֹא הֻזְכַּר לְתִתָּם לַלְוִיִּם, וְלֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לִיצִיאַת תְּחוּם שַׁבָּת:
שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וְאַלְפַּיִם סָבִיב נִתְּנוּ לַלְוִיִּם. מֵהֶם הִנִּיחוּ אֶלֶף סָבִיב הָעִיר לַמִּגְרָשׁ, וְהַשְּׁאָר שָׂדוֹת וּכְרָמִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שֶׁתְּחוּם אַלְפַּיִם אַמָּה דְּרַבָּנָן:
משנה ד
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. שֶׁאֵין דּוֹמֶה לִשְׁאָר לֵאמֹר שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְדַבֶּרֶת לְמֹשֶׁה לֵאמֹר הַדִּבּוּר לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל כָּאן אֵין לוֹמַר כֵּן:
כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל. רָאשֵׁי פְרָקִים בִּלְבַד הָיוּ עוֹנִים אַחֲרָיו:
משנה ה
מֵאַהֲבָה. שֶׁאָהַב אֶת הַמָּקוֹם:
שָׁקוּל. מִשְׁקָלוֹ שָׁוֶה, אֵינוֹ מַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. יֵשׁ לוֹ הַכָּתוּב בְּוָי"ו וּמַשְׁמָעוּתוֹ כְאִלּוּ הָיָה לֹא בְאָלֶ"ף. וְיֵשׁ לֹא בְאָלֶ"ף וּמַשְׁמָעוּתוֹ כְּאִלּוּ כָּתוּב בְּוָי"ו. הֵן יִקְטְלֵנִי, הַלֹּא הוּא הוֹרְגֵנִי, לֹא אֲיַחֵל לוֹ עוֹד. אוֹ לוֹ אֲנִי מְיַחֵל:
מִיִּרְאָה. מִדַּאֲגַת פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו:
יְרֵא אֱלֹהִים. וְלֹא אוֹהֵב אֱלֹהִים: