ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ. כָּל הֵיכִי דִּתְנִינַן בּוֹ בַיּוֹם, בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִנְשִׂיאוּת, שֶׁנִּתְרַבּוּ הַתַּלְמִידִים, שֶׁנָּתְנוּ רְשׁוּת לַכֹּל לִכָּנֵס. וּמִשּׁוּם דְּהַךְ דְּרָשָׁה דְנִטְמְאָה וְנִטְמָאָה נַמִּי בּוֹ בַיּוֹם נִדְרְשָׁה, נַקְטִינְהוּ לְכָל הָנָךְ הָכָא:
כְּלִי חֶרֶס. הוּא רִאשׁוֹן, שֶׁנִּטְמָא מִן הַשֶּׁרֶץ שֶׁהוּא אָב. וְהָאֹכֶל שֶׁבְּתוֹכוֹ שֵׁנִי, שֶׁטִּמְּאוֹ הַכְּלִי:
אֵינוֹ אוֹמֵר טָמֵא. כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ טָמֵא. אֶלָּא יִטְמָא, לְמִדְרָשׁ בֵּיהּ נַמִּי יְטַמֵּא, שֶׁמְּטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים:
לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי. לְהָכִי נָקַט כִּכָּר, לְפִי שֶׁהוּא מָצוּי בַּתַּנּוּר:
שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. וַאֲפִלּוּ בְּחֻלִּין. דִּקְרָא סְתָמָא כְּתִיב:
דּוֹר אַחֵר. מִן הָעֲתִידִים לָבֹא. שֶׁיְּטַהֵר אֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְאַף בִּתְרוּמָה, שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה:
וַהֲרֵי עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ רְאָיָה מִן הַמִּקְרָא שֶׁהוּא טָמֵא. אַף בְּחֻלִּין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין, אֶלָּא בִּתְרוּמָה: