ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ. שֶׁמֵּת אוֹ גֵּרְשָׁהּ וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת אוֹ מֵנִיקָה. וַאֲסָרוּהָ חֲכָמִים לִנָּשֵׂא עַד שֶׁיִּהְיֶה הַוָּלָד בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים. וְהָלַךְ זֶה וּנְשָׂאָהּ קֹדֶם הַזְּמַן, וְקִנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה:
לֹא שׁוֹתָה. שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לְקַיְּמָהּ, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר הַנּוֹשֵׂא מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ אוֹ מֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ. עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וּלְהַחְזִירָהּ, הִלְכָּךְ רְאוּיָה לְאִישׁוּת קָרִינָא בָּהּ:
אַיְלוֹנִית. דּוּכְרָנִיתָא דְּלֹא יָלְדָה:
וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. שֶׁשָּׁתְתָה כּוֹס עֲקָרִין. וְאָסוּר לְקַיְּמָן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת. וְיִהְיֶה מֻתָּר לְקַיֵּם אֶת זֹאת, הִלְכָּךְ רְאוּיָה לְאִישׁוּת הִיא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: