ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
הָיָה מֵבִיא. הַכֹּהֵן:
פְּיָלִי. כּוֹס בִּלְשׁוֹן יְוָנִי:
מִן הַכִּיּוֹר. דִּכְתִיב (במדבר ה) מַיִם קְדוֹשִׁים, וְאֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי:
כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט. רַבִּי יְהוּדָה בִּכְתַב הַמְּגִלָּה, לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין, כָּךְ מְמַעֵט כָּאן בַּמַּיִם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מָקוֹם הָיָה שָׁם. נִכָּר מִתּוֹךְ שְׁאָר רִצְפַּת הַהֵיכָל:
וְטַבַּעַת קְבוּעָה בָהּ. לְאוֹחֲזָהּ בְּטַבַּעְתָּהּ וּלְהַגְבִּיהָהּ מִשְּׁאָר הָרִצְפָּה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בְּאַבְנֵי שַׁיִשׁ:
כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן בָּהּ שִׁעוּר שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה וְנִכָּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם:
וְנָתַן אֶל הַמַּיִם. מִדְּלֹא כְּתִיב וְנָתַן בַּמַּיִם, אֶלָּא אֶל הַמַּיִם, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא יְהֵא נִבְלָע בְּתוֹכָן: