ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ח
הֲפָרַת נְדָרִים. שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (במדבר ל) וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ:
כָּל הַיּוֹם. עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. וְהָא דִּכְתִיב מִיּוֹם אֶל יוֹם, צְרִיכָא, דְּלֹא תֵימָא בִּימָמָא אִין בְּלֵילְיָא לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן מִיּוֹם אֶל יוֹם, דְּזִמְנִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן לְהָפֵר מֵעֵת לְעֵת, כְּגוֹן אִם נָדְרָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה:
וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כְּלוֹמַר פְּעָמִים שֶׁיֵּשׁ לַהֲפָרָה זְמַן מֻעָט וּפְעָמִים זְמַן מְרֻבֶּה:
נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת. הַאי דְּנָקַט בְּלֵילֵי שַׁבָּת לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁמְּפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. וְהֶחָכָם אֵינוֹ מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶלָּא נְדָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי מִבְּעוֹד יוֹם יָכוֹל לְהַתִּיר לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת:
שֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשְׁכָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁאֵין הֲפָרַת נְדָרִים מֵעֵת לְעֵת אֶלָּא אִם כֵּן נָדְרָה מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה. וּלְעִנְיַן הֲפָרָה אֵינוֹ מוֹעִיל עַד שֶׁיֹּאמַר מוּפָר לָךְ כְּלִישָׁנָא דִּקְרָא, דַּהֲפָרַת הַבַּעַל הוּא מִכָּאן וּלְהַבָּא בְּלֹא טַעַם, כְּמוֹ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר (בראשית יז). וְחָכָם הוּא שֶׁאוֹמֵר מֻתָּר לָךְ אֵין כָּאן נֶדֶר וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, שֶׁהוּא עוֹקֵר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ. וְאִם אָמַר הֶחָכָם בִּלְשׁוֹן הֲפָרָה וְהַבַּעַל בִּלְשׁוֹן הַתָּרָה, אֵינוֹ מֻתָּר וְאֵינוֹ מוּפָר. וְאִם אָמַר אִם לֹא נָדַרְתְּ מַדִּירֵךְ אֲנִי, דְּבָרָיו קַיָּמִים, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר קַיָּם לִיכִי, הוֹאִיל וַאֲפִלּוּ שָׁתַק כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הַנֶּדֶר קַיָּם, בְּדִבּוּר כָּל דְּהוּ נַמִּי הָוֵי קִיּוּם. וּבְשַׁבָּת יֹאמַר טְלִי אִכְלִי טְלִי שְׁתִי, וְלֹא יָפֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁיֹּאמַר בְּחֹל, וְהַנֶּדֶר בָּטֵל מֵאֵלָיו. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְרִיחָהּ, מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו. וְדַוְקָא בִּטּוּל כְּגוֹן טְלִי אִכְלִי שֶׁהוּא מַכְרִיחָהּ לַעֲבֹר עַל נִדְרָהּ הוּא שֶׁמּוֹעִיל אִם חָשַׁב בְּלִבּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, אֲבָל הֲפָרָה שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיחָהּ לַעֲבֹר עַל הַנֶּדֶר צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְלֹא סַגִּי אִם הֵפֵר בְּלִבּוֹ: