אור ברסלב

ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק י

פרק ט

משנה א

נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה. בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת קְרוּיָה נַעֲרָה, עַד שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וּבַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִים, אִם יָדְעָה לְשֵׁם מִי נָדְרָה וּלְשֵׁם מִי הִקְדִּישָׁה, נִדְרָהּ נֶדֶר, וְאַף הִיא אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ:

הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל. מִשּׁוּם דַּהֲוָה אֶפְשָׁר לְמִטְעֵי וּלְפָרֵשׁ אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ, אוֹ אָבִיהָ אוֹ בַּעֲלָהּ, תָּנָא הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל וְכוּ', לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּתַרְוַיְהוּ צְרִיכִין לְהָפֵר:

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּם אֶחָד מֵהֶם. שֶׁאִם קִיֵּם אֶחָד מֵהֶם אֵין הַשֵּׁנִי יָכוֹל לְהָפֵר. וְהָא קָמַשְׁמַע לָן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַל הָאֶחָד מֵהֶם שֶׁקִּיֵּם עַל הֲקָמָתוֹ, כִּדְקָיְמָא לָן נִשְׁאָלִים עַל הַהֶקֵם, אֵין זֶה שֶׁנִּשְׁאַל עַל הַהֶקֵם יָכוֹל לְהָפֵר יוֹתֵר, הוֹאִיל וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים שְׁנֵיהֶם לְהָפֵר בְּבַת אַחַת:

משנה ב

מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבָּעַל. שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁתִּנָּשֵׂא:

מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. וּמֵפֵר כָּל יְמֵי נַעֲרוּתָהּ, דִּכְתִיב (במדבר ל) בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ:

וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בְּבָגֶר. כְּדִכְתִיב (שם) בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעוּרֶיהָ:

משנה ג

נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם. שֶׁשָּׁמַע הָאָב, שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:

וְנִתְאָרְסָה. לְאַחֵר, בּוֹ בַּיּוֹם:

אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. שֶׁנָּדְרָה בִּפְנֵי הָאָרוּס הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָאָרוּס מֵפֵר בַּקּוֹדְמִין:

כֹּל זְמַן שֶׁלֹּא יָצְאָה לִרְשׁוּת עַצְמָהּ. לֹא מֵחֲמַת בֶּגֶר וְלֹא מֵחֲמַת נִשּׂוּאִין:

משנה ד

עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ. קֹדֶם שֶׁתָּבֹא לִרְשׁוּת הַבַּעַל. וְכֵן הָאָרוּס אוֹמֵר לָהּ כֵּן:

עַד שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ. שֶׁמִּשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר בַּקּוֹדְמִין. וְשָׁמְעִינַן מִמַּתְנִיתִין שֶׁהַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא שְׁמִיעָה, מִדְּקָתָנֵי וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אוֹמֵר וְכוּ'‏:

משנה ה

בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. בּוֹגֶרֶת שֶׁאֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ, וּתְבָעוּהָ לִנָּשֵׂא וְשָׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁמִּכָּאן וְאֵילָךְ בַּעֲלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ:

וְאַלְמָנָה. שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁלֹשִׁים יוֹם מִשֶּׁתְּבָעוּהָ לִנָּשֵׂא, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת מִשֶּׁל בַּעֲלָהּ:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. הוּא מֵפֵר אֶת נְדָרֶיהָ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

משנה ו

שׁוֹמֶרֶת יָבָם וְכוּ'‏ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר. כְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ יְבָמָהּ מַאֲמָר מַיְרֵי, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאֲמָר קוֹנֶה בִּיבָמָה קִנְיָן גָּמוּר מִן הַתּוֹרָה. וְאִם הִיא נַעֲרָה וְיֵשׁ לָהּ אָב, אָבִיהָ וִיבָמָהּ שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר מְפִירִין נְדָרֶיהָ:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם. דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, מִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ דְּיֵשׁ זִיקָה, וְזִיקָה כִּכְנוּסָה, וּכְשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא יָבָם אֶחָד מֵפֵר, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי יְבָמִין אֵין שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מֵפֵר, שֶׁאֵין בְּרֵרָה:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם. דְּסָבַר זִיקָה אֵינָהּ כִּכְנוּסָה, וּמַאֲמָר אֵינוֹ קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר מִן הַתּוֹרָה:

אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ. הַיְנוּ אֲרוּסָתוֹ:

הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ. בְּשֻׁתָּפוּת עִם אָבִיהָ:

אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. דְּהַיְנוּ יְבִמְתּוֹ:

אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ. בְּשֻׁתָּפוּת עִם אָבִיהָ:

שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים רְשׁוּת בָּהּ. שֶׁגַּם הִיא זְקוּקָה לִשְׁאָר אַחִים:

מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. כְּלוֹמַר תְּשׁוּבָתְךָ טוֹבָה עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאוֹמֵר שֶׁמֵּפֵר אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי יְבָמִין, מַה תְּשִׁיבֵנִי עַל דְּבָרַי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם:

אֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לַיָּבָם. לְהִתְחַיֵּב מִיתָה הַבָּא עָלֶיהָ כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ לְעִנְיַן חִיּוּב מִיתָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

משנה ז

הֲרֵי הֵן קַיָּמִין לֹא אָמַר כְּלוּם. דַּהֲוָה לֵיהּ קִיּוּם בְּטָעוּת, לְפִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ בְּקִיּוּמָן:

הֲרֵי הֵן מוּפָרִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוּפָר. דְּמִסְּתָמָא אֵין אָדָם רוֹצֶה בְּנִדְרֵי אִשְׁתּוֹ:

נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלָל אִסּוּר. לְאַחַר שֶׁנָּדְרָה אֲסוּרָה בָּהֶם אִם לֹא יָפֵר לָהּ הַבַּעַל:

שֶׁבָּאוּ לִכְלָל הָקֵם. נְדָרִים שֶׁחָלוּ כְּבָר:

משנה ח

הֲפָרַת נְדָרִים. שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (במדבר ל) וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ:

כָּל הַיּוֹם. עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. וְהָא דִּכְתִיב מִיּוֹם אֶל יוֹם, צְרִיכָא, דְּלֹא תֵימָא בִּימָמָא אִין בְּלֵילְיָא לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן מִיּוֹם אֶל יוֹם, דְּזִמְנִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן לְהָפֵר מֵעֵת לְעֵת, כְּגוֹן אִם נָדְרָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה:

וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כְּלוֹמַר פְּעָמִים שֶׁיֵּשׁ לַהֲפָרָה זְמַן מֻעָט וּפְעָמִים זְמַן מְרֻבֶּה:

נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת. הַאי דְּנָקַט בְּלֵילֵי שַׁבָּת לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁמְּפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. וְהֶחָכָם אֵינוֹ מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶלָּא נְדָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי מִבְּעוֹד יוֹם יָכוֹל לְהַתִּיר לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת:

שֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשְׁכָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁאֵין הֲפָרַת נְדָרִים מֵעֵת לְעֵת אֶלָּא אִם כֵּן נָדְרָה מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה. וּלְעִנְיַן הֲפָרָה אֵינוֹ מוֹעִיל עַד שֶׁיֹּאמַר מוּפָר לָךְ כְּלִישָׁנָא דִּקְרָא, דַּהֲפָרַת הַבַּעַל הוּא מִכָּאן וּלְהַבָּא בְּלֹא טַעַם, כְּמוֹ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר (בראשית יז). וְחָכָם הוּא שֶׁאוֹמֵר מֻתָּר לָךְ אֵין כָּאן נֶדֶר וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, שֶׁהוּא עוֹקֵר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ. וְאִם אָמַר הֶחָכָם בִּלְשׁוֹן הֲפָרָה וְהַבַּעַל בִּלְשׁוֹן הַתָּרָה, אֵינוֹ מֻתָּר וְאֵינוֹ מוּפָר. וְאִם אָמַר אִם לֹא נָדַרְתְּ מַדִּירֵךְ אֲנִי, דְּבָרָיו קַיָּמִים, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר קַיָּם לִיכִי, הוֹאִיל וַאֲפִלּוּ שָׁתַק כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הַנֶּדֶר קַיָּם, בְּדִבּוּר כָּל דְּהוּ נַמִּי הָוֵי קִיּוּם. וּבְשַׁבָּת יֹאמַר טְלִי אִכְלִי טְלִי שְׁתִי, וְלֹא יָפֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁיֹּאמַר בְּחֹל, וְהַנֶּדֶר בָּטֵל מֵאֵלָיו. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְרִיחָהּ, מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו. וְדַוְקָא בִּטּוּל כְּגוֹן טְלִי אִכְלִי שֶׁהוּא מַכְרִיחָהּ לַעֲבֹר עַל נִדְרָהּ הוּא שֶׁמּוֹעִיל אִם חָשַׁב בְּלִבּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, אֲבָל הֲפָרָה שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיחָהּ לַעֲבֹר עַל הַנֶּדֶר צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְלֹא סַגִּי אִם הֵפֵר בְּלִבּוֹ:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה