ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה י
אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. מֵעִקָּרוֹ, שֶׁבִּשְׁעַת הַנֶּדֶר הָיְתָה לְבָנָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם:
מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר וְכוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּחַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֲפִלּוּ כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂית יָפָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי וְכוּ'. דְּתַנָּא קַמָּא לֹא שָׁרֵי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַנֶּדֶר טָעוּת מֵעִקָּרוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה יָפָה בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית יָפָה אֶלָּא לְאַחַר הַנֶּדֶר, הַנֶּדֶר מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁיְּכוֹלִין לְיַפּוֹתָהּ לֹא הָיְתָה כְעוּרָה מֵעִקָּרָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: