ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ט
פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. אִם נָדַר לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ:
מָה רָאֲתָה אִמָּן לְהִתְגָּרֵשׁ. אִם לֹא שֶׁנִּמְצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְנִמְצָא פּוֹגֵם אֶת בָּנָיו. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יְשַׁקֵּר שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְחָרֵט אֶלָּא שֶׁהוּא בּוֹשׁ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹד בָּנָיו: