ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
הָאוֹמֵר קָרְבָּן עוֹלָה מִנְחָה חַטָּאת תּוֹדָה וּשְׁלָמִים. כָּל הָנֵי, קָרְבְּנוֹת חוֹבָה הֵם, וְתוֹדָה נַמִּי דָמְיָא לְחוֹבָה, דְּאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת. וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דְּאֵין זֶה נוֹדֵר בְּדָבָר הַנָּדוּר:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. מִשּׁוּם דַּאֲמָרָן בְּלֹא כָּ"ף דָּמֵי לְנִשְׁבָּע בְּחַיֵּי הַקָּרְבָּן וּבְחַיֵּי הָעוֹלָה וְאֵין כָּאן לֹא נֶדֶר וְלֹא שְׁבוּעָה. וְרֵישָׁא אַשְׁמוֹעִינַן דְּפָלֵיג תָּנָא קַמָּא עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם אִם הִזְכִּירָהּ בְּלֹא כָּ"ף וְאָמַר דַּהֲוֵי נֶדֶר. וְסֵיפָא אַשְׁמוֹעִינַן דְּפָלֵיג רַבִּי יְהוּדָה עֲלֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא אֲפִלּוּ בְּקָרְבָּן עוֹלָה וּמִנְחָה וְכוּ' כְּשֶׁהִזְכִּירָן בְּלֹא כָּ"ף דְּלֹא הָוֵי נֶדֶר:
קָרְבָּן הַקָּרְבָּן כְּקָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ אָסוּר. אַף עַל גַּב דְּכָל הָנֵי שָׁמְעִינַן לְהוּ כְבָר, הַקָּרְבָּן אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא בְּחַיֵּי הַקָּרְבָּן קָאָמַר. וְהָא דִּתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ב' הַקָּרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ מֻתָּר, הָתָם הָא קָרְבָּן קָאָמַר, דְּמַשְׁמַע חַיֵּי קָרְבָּן:
לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. דְּנַעֲשָׂה כְאוֹמֵר לְקָרְבָּן יְהֵא לְפִיכָךְ לֹא אֹכַל לָךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
קוֹנָם פִּי מְדַבֵּר עִמָּךְ. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין נְדָרִים חָלִים עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְדִבּוּר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁאָמַר קוֹנָם פִּי מְדַבֵּר עִמָּךְ אָסַר הַפֶּה מִלְּדַבֵּר, וְהַפֶּה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ הוּא. וְכֵן יֵאָסְרוּ יָדַי לְמַעֲשֵׂיהֶם, וְרַגְלַי לְהִלּוּכָן, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: