ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
לַחֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ. הַלָּמֶ"ד נְקֻדָּה פַתַּח, וּמַשְׁמַע לֹא חֻלִּין יִהְיֶה מַה שֶּׁאֹכַל לָךְ אֶלָּא קֹדֶשׁ:
לֹא כָשֵׁר. יִהְיֶה, אֶלָּא פָּסוּל. וְהַיְנוּ קָדָשִׁים דְּשַׁיָּךְ בְּהוּ כַּשְׁרוּת וּפַסְלוּת:
וְלֹא דְכֵי. לֹא מֻתָּר. כְּמוֹ אֵיל קַמְצָא דָכָן, בַּעֲבוֹדָה זָרָה [דַּף לז]. וְאַף עַל גַּב דִּלְשׁוֹן מֻתָּר וְאָסוּר שַׁיָּךְ נַמִּי גַבֵּי נְבֵלָה וּטְרֵפָה, וַאֲנַן קָיְמָא לָן שֶׁאֵין מַתְפִּיסִין אֶלָּא בְּדָבָר הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב, הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת מֻתָּר גַּם בְּקָדָשִׁים, הָא תְנַן סְתַם נְדָרִים לְהַחְמִיר, דְּכֵיוָן דְּדַעְתּוֹ לְהַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר אָמְרִינַן עַל דָּבָר הַנִּדָּר נִתְכַּוֵּן:
טָהוֹר. אִם אָמַר לֹא טָהוֹר מַה שֶּׁאֹכַל לָךְ:
טָמֵא נוֹתָר פִּגּוּל. אִם אָמַר טָמֵא מַה שֶּׁאֹכַל לָךְ, וְכֵן כֻּלָּם: אָסוּר. שֶׁכָּל אֵלּוּ דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בַּקָּדָשִׁים הֵם:
כְּאִימְּרָא. כַּשֶּׂה שֶׁל קָרְבָּן:
כַּדִּירִים. כְּלִשְׁכַּת הָעֵצִים אוֹ כְלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים:
כָּעֵצִים. כְּגִזְרֵי עֵצִים שֶׁל מַעֲרָכָה:
כָּאִשִּׁים. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל הָאֵשׁ:
כַּמִּזְבֵּחַ. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
כַּהֵיכָל. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל:
כִּירוּשָׁלָיִם. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. פֵּרוּשׁ אַחֵר, כְּחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, דְּקָסָבַר שֶׁחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה קָא אָתוּ:
בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ. כְּגוֹן מִזְלָגוֹת מִזְרָקוֹת וּמַחְתּוֹת. אִם אָמַר כַּמִּזְלָגוֹת שֶׁאֹכַל לָךְ, אוֹ כַמִּזְרָקוֹת שֶׁאֹכַל לָךְ, וְכֵן כֻּלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן, הֲרֵי זֶה כְנוֹדֵר בְּקָרְבָּן:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלַיִם. בְּלֹא כָּ"ף, לֹא אָמַר כְּלוּם. וְתַנָּא קַמָּא פָּלֵיג עֲלֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: