ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א
משנה א
כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן דְּרֵישָׁא דְּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, כָּל יְדוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים, כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים. אֵלּוּ הֵן יְדוֹת נְדָרִים, הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמְּךָ וְכוּ'. אֵלּוּ הֵן כִּנּוּיֵי נְדָרִים, קוֹנָם, קוֹנָח, קוֹנָס וְכוּ'. יְדוֹת נְדָרִים, כְּמוֹ בֵּית יָד שֶׁל כְּלִי שֶׁאוֹחֲזִין אוֹתוֹ בּוֹ, כָּךְ יְדוֹת נְדָרִים שֶׁבָּהֶם הַנְּדָרִים נֶאֱחָזִים. כִּנּוּיֵי נְדָרִים, כְּמוֹ הַמְכַנֶּה שֵׁם לַחֲבֵרוֹ [בָּבָא מְצִיעָא נח:] שֶׁאֵינוֹ עִקָּרוֹ שֶׁל שֵׁם:
מֻדָּרְנִי מִמְּךָ. אִם אָמַר אֶחָד מִלְּשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ, מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ וְשֶׁאֵינִי טוֹעֵם לְךָ, אוֹ מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ וְשֶׁאֵינִי טוֹעֵם לְךָ, אוֹ מְרֻחָק אֲנִי מִמְּךָ שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ וְאֵינִי טוֹעֵם לְךָ, הוּא יְדוֹת נְדָרִים וְאָסוּר לֶאֱכֹל וְלִטְעֹם עִמּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ בִּלְבַד, אֵין בְּמַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו אֶלָּא שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמּוֹ. וּמֻפְרָשׁ אֲנִי מִמְּךָ בִּלְבַד, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא יִשָּׂא וְיִתֵּן עִמּוֹ. וּמְרֻחָק אֲנִי מִמְּךָ בִּלְבַד, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בְּאַרְבַּע אַמּוֹתָיו. וְאֵינוֹ אָסוּר לֶאֱכֹל עִמּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵשׁ וְאָמַר עִם כָּל אֶחָד מִלְּשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ וְשֶׁאֵינִי טוֹעֵם לְךָ:
רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ וְכוּ'. כְּלוֹמַר מְחַכֵּךְ שְׂפָתָיו זוֹ בָזוֹ וְלֹא רָצָה לֶאֱסֹר בְּפֵרוּשׁ, אֲבָל הָיָה נִרְאֶה מִדַּעְתּוֹ שֶׁהָיָה אוֹסֵר:
כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן וּבִשְׁבוּעָה. אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים, שֶׁנִּדְרֵיהֶם נָזִיר וְקָרְבָּן [וּ]שְׁבוּעָה, אִם אֹכַל כִּכָּר זוֹ, וְעָבַר וַאֲכָלָהּ, חַיָּב לִהְיוֹת נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהָבִיא קָרְבַּן עוֹלָה וְחַיָּב מַלְקוֹת כְּעוֹבֵר עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁהֲרֵי הִזְכִּיר בְּנִדְרוֹ נָזִיר וְקָרְבָּן וּשְׁבוּעָה. וּמַה שֶּׁאָמַר כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים, לְפִי שֶׁהָרְשָׁעִים הֵם שֶׁנּוֹדְרִים וְנִשְׁבָּעִים, לֹא הַכְּשֵׁרִים, שֶׁהַכְּשֵׁרִים יְרֵאִים שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל בַּל תְּאַחֵר וְנִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיהֶם, וּלְפִיכָךְ כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִים לֹא אָמַר כְּלוּם:
כְּנִדְבוֹתָם נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן. אִם אָמַר כְּנִדְבוֹת כְּשֵׁרִים הֲרֵינִי נָזִיר וַהֲרֵי זֶה קָרְבָּן אִם אֹכַל כִּכָּר זוֹ, וַאֲכָלָהּ, חַיָּב בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן, שֶׁהַכְּשֵׁרִים פְּעָמִים נוֹדְרִים בְּנָזִיר לְאַפְרוֹשֵׁי מֵאִסּוּר. וּמִתְנַדְּבִים בְּקָרְבָּן שֶׁמְּבִיאִים קָרְבָּנָם לְפֶתַח הָעֲזָרָה וּמַקְדִּישִׁין אוֹתָהּ שָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ בָהּ לִידֵי מִכְשׁוֹל. וּנְדָבָה הִיא כְּשֶׁיֹּאמַר הֲרֵי זוֹ. וְנֶדֶר, הֲרֵי עָלַי. לְפִיכָךְ הַכְּשֵׁרִים מִתְנַדְּבִים אֲבָל אֵינָם נוֹדְרִים, כִּי הֵיכִי דְלָא לֵיתוּ לִידֵי תַקָּלָה:
משנה ב
קוֹנָם קוֹנָח קוֹנָס הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לְקָרְבָּן. לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גּוֹיִם הֵם, וְיֵשׁ מֵהֶם מִי שֶׁקּוֹרֵא לְקָרְבָּן כָּךְ וְיֵשׁ מִי שֶׁקּוֹרֵא כָּךְ, וּבְכָל לָשׁוֹן שֶׁיֹּאמַר מֵאֵלּוּ הוּא מַתְפִּיס בְּקָרְבָּן:
נָדַר בְּמוֹתָא. כְּלוֹמַר נִשְׁבַּע בְּמוֹתָא, וְהוּא כִנּוּי שֶׁל מוֹמְתָא, שֶׁהִיא שְׁבוּעָה בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם:
משנה ג
לַחֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ. הַלָּמֶ"ד נְקֻדָּה פַתַּח, וּמַשְׁמַע לֹא חֻלִּין יִהְיֶה מַה שֶּׁאֹכַל לָךְ אֶלָּא קֹדֶשׁ:
לֹא כָשֵׁר. יִהְיֶה, אֶלָּא פָּסוּל. וְהַיְנוּ קָדָשִׁים דְּשַׁיָּךְ בְּהוּ כַּשְׁרוּת וּפַסְלוּת:
וְלֹא דְכֵי. לֹא מֻתָּר. כְּמוֹ אֵיל קַמְצָא דָכָן, בַּעֲבוֹדָה זָרָה [דַּף לז]. וְאַף עַל גַּב דִּלְשׁוֹן מֻתָּר וְאָסוּר שַׁיָּךְ נַמִּי גַבֵּי נְבֵלָה וּטְרֵפָה, וַאֲנַן קָיְמָא לָן שֶׁאֵין מַתְפִּיסִין אֶלָּא בְּדָבָר הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב, הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת מֻתָּר גַּם בְּקָדָשִׁים, הָא תְנַן סְתַם נְדָרִים לְהַחְמִיר, דְּכֵיוָן דְּדַעְתּוֹ לְהַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר אָמְרִינַן עַל דָּבָר הַנִּדָּר נִתְכַּוֵּן:
טָהוֹר. אִם אָמַר לֹא טָהוֹר מַה שֶּׁאֹכַל לָךְ:
טָמֵא נוֹתָר פִּגּוּל. אִם אָמַר טָמֵא מַה שֶּׁאֹכַל לָךְ, וְכֵן כֻּלָּם: אָסוּר. שֶׁכָּל אֵלּוּ דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בַּקָּדָשִׁים הֵם:
כְּאִימְּרָא. כַּשֶּׂה שֶׁל קָרְבָּן:
כַּדִּירִים. כְּלִשְׁכַּת הָעֵצִים אוֹ כְלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים:
כָּעֵצִים. כְּגִזְרֵי עֵצִים שֶׁל מַעֲרָכָה:
כָּאִשִּׁים. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל הָאֵשׁ:
כַּמִּזְבֵּחַ. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
כַּהֵיכָל. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל:
כִּירוּשָׁלָיִם. כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. פֵּרוּשׁ אַחֵר, כְּחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, דְּקָסָבַר שֶׁחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה קָא אָתוּ:
בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ. כְּגוֹן מִזְלָגוֹת מִזְרָקוֹת וּמַחְתּוֹת. אִם אָמַר כַּמִּזְלָגוֹת שֶׁאֹכַל לָךְ, אוֹ כַמִּזְרָקוֹת שֶׁאֹכַל לָךְ, וְכֵן כֻּלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן, הֲרֵי זֶה כְנוֹדֵר בְּקָרְבָּן:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלַיִם. בְּלֹא כָּ"ף, לֹא אָמַר כְּלוּם. וְתַנָּא קַמָּא פָּלֵיג עֲלֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ד
הָאוֹמֵר קָרְבָּן עוֹלָה מִנְחָה חַטָּאת תּוֹדָה וּשְׁלָמִים. כָּל הָנֵי, קָרְבְּנוֹת חוֹבָה הֵם, וְתוֹדָה נַמִּי דָמְיָא לְחוֹבָה, דְּאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת. וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דְּאֵין זֶה נוֹדֵר בְּדָבָר הַנָּדוּר:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. מִשּׁוּם דַּאֲמָרָן בְּלֹא כָּ"ף דָּמֵי לְנִשְׁבָּע בְּחַיֵּי הַקָּרְבָּן וּבְחַיֵּי הָעוֹלָה וְאֵין כָּאן לֹא נֶדֶר וְלֹא שְׁבוּעָה. וְרֵישָׁא אַשְׁמוֹעִינַן דְּפָלֵיג תָּנָא קַמָּא עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם אִם הִזְכִּירָהּ בְּלֹא כָּ"ף וְאָמַר דַּהֲוֵי נֶדֶר. וְסֵיפָא אַשְׁמוֹעִינַן דְּפָלֵיג רַבִּי יְהוּדָה עֲלֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא אֲפִלּוּ בְּקָרְבָּן עוֹלָה וּמִנְחָה וְכוּ' כְּשֶׁהִזְכִּירָן בְּלֹא כָּ"ף דְּלֹא הָוֵי נֶדֶר:
קָרְבָּן הַקָּרְבָּן כְּקָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ אָסוּר. אַף עַל גַּב דְּכָל הָנֵי שָׁמְעִינַן לְהוּ כְבָר, הַקָּרְבָּן אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא בְּחַיֵּי הַקָּרְבָּן קָאָמַר. וְהָא דִּתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ב' הַקָּרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ מֻתָּר, הָתָם הָא קָרְבָּן קָאָמַר, דְּמַשְׁמַע חַיֵּי קָרְבָּן:
לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. דְּנַעֲשָׂה כְאוֹמֵר לְקָרְבָּן יְהֵא לְפִיכָךְ לֹא אֹכַל לָךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
קוֹנָם פִּי מְדַבֵּר עִמָּךְ. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין נְדָרִים חָלִים עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְדִבּוּר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁאָמַר קוֹנָם פִּי מְדַבֵּר עִמָּךְ אָסַר הַפֶּה מִלְּדַבֵּר, וְהַפֶּה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ הוּא. וְכֵן יֵאָסְרוּ יָדַי לְמַעֲשֵׂיהֶם, וְרַגְלַי לְהִלּוּכָן, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: